ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- מהלך הסדר
- ספריה
- מועדים
- דרשות לימי הפסח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
ד"א: 'לחם עוני' - 'עני' כתיב, מה עני שדרכו בפרוסה, אף כאן בפרוסה (פסחים קט"ו).
שתי נוסחאות קיימות בפתיחת ההגדה, יש אומרים 'הא לחמא עניא', ויש אומרים 'כהא לחמא עניא', ושתיהן נכונות. בזמני שלום ומנוחה, כשאין רודף ואין נוגש, ההכנות לחג נעשות בלב שמח, ללא רגש של פחד ורדיפות. המצות נאפות בריש גלי וללא טורח מיוחד, כשעומד לרשותנו הקמח המשובח, ואף מכונות משוכללות כאשר אצלנו ביום הזה, ואין הגבלה ואין מוחה, ויכולים אנו לזכות גם במצות כשרות בהידור (בתוספת כמה גרושים, ומי עושה חשבון כמה גרושים בכל עסקי חול?) - אז אנו אומרים "כהא לחמא עניא"! - כלומר, אין זה אותו לחם עוני, לא ולא, זהו לחם עונג, הנפרך בפה, יפה לעינים וטוב למאכל. אולם גם במצב זה אין אנו מחליפים אותו במצה עשירה. אין אדם יוצא חובתו במצה עשירה. ביאור הדברים, גם בזמן ההצלחה אין אנו שוכחים ומשכיחים את העבר האפל, אין אנו נותנים גט כריתות לתקופות השמד והסבל; אנו רואים רציפות הדורות. אנו רואים את ימי האורה כצומחים ועולים מתוך החשיכה, אנו רואים את ימי הגלות כהקדמה, כהכשרה לימי הגאולה - כהא לחמא עניא.
וישנן תקופות אפילות בחיי האומה, כשיושבים בין הגויים והם בשנאתם השטנית לישראל משתדלים שלא לבייש את ממלכת מצרים הקדומה בגזירותיהם, כשישראל נאנח ונאנק ואינו רשאי אף את זה לעשות בקול רם, כשמתחכמים בכל מיני תחבולות להשפיל ולדכא ולרמוס בעפר את קרן ישראל, דוגמת אחינו המושפלים בארצות ערב ומדינות מסך הברזל. וגוברת השנאה ומתעצמת עד כדי התנקשות בכל שריד של חיים עצמאיים, עד גזירת מניעת אפיית לחם העוני בעצמו, כאשר עינינו רואות כיום הזה ברוסיא הסובייטית, זו אשר רוממות חופש האדם בגרונה וחרב פיפיות בידה לכלות ולעקור מן השורש כל אשר בשם ישראל יכונה; שם - כמו בתקופות האפילות מימים עברו - מתכנסים יהודים בתריסים מוגפים, בפחד הניבט בעינים, ואופים חררת עוני על גבי גחלים, בכדי לשמור על הגחלת שירשו, גחלת התקוה לימים טובים אשר יבואו - שם הנוסח הוא "הא לחמא עניא" - זהו לחם העוני, ללא כף הדמיון; אין צורך בהשואות, אין צורך לעמול לשמור זכרונות קדם, העבר חי וקיים, העבר החשוך, האפל, המדכא.
אולם, גם שם כאשר כאן - "לחם עוני" שעונים עליו דברים הרבה, גם שם כורכים ההגדה עם ההלל, גם שם שומרים על הזיק היהודי, גם שם יודעים כי אם אמנם מתחילים בגנות, אין זה עדיין סוף פסוק, גומרים בשבח, יודעים גם יודעים כי אם גם יתמהמה, בא יבא, וע"כ גם אם יתמהמה אחכה לו בכל יום...
ותפילה חרישית תאחד את העם מן הקצה אל הקצה, אומרי ה"כהא" עם אומרי ה"הא", כי יבא היום אשר יתאחד העם שנית, ונוסח אחד יאחד אותם, והלל חדש של עם גאולים יבקע ברוממות א-ל בארץ אבות.
"ונאמר לפניו שירה חדשה הללויה."
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
