ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- מהלך הסדר
- ספריה
- מועדים
- דרשות לימי הפסח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
פתיחה חגיגית זו של ה"סדר", מורשת קדומים היא בידינו, מזמן לא רחוק מהחורבן, באותה שעה בה הייתה הארמית שגורה בפי העם, ונתחברה בלשון זו בכדי שתהא מובנת לכולם. קשה להגדיר אותה כתפילה - אין בה מניסוח של בקשה. יותר נראית היא כהצהרה - הצהרה שכל איש מישראל מצהיר בחגיגיות וללא כל פקפוקים, כי שנה זו אחרונה היא לשעבוד, ולשנה הבאה - בני חורין.
ומה מפליא הדבר, כיצד נשתמרה הצהרה זו בנוסחתה הראשונה והגיעה אלינו דרך דורי דורות של גלות ועבדות. שנה שנה מסיבים יהודים בליל הסדר ומצהירים ברורות כי הנה נגמר הסיוט, כי הנה בשנה הבאה נהיה בני חורין בארעא דישראל. והנה עוברת השנה, ועוברות שנים. והשנים מצטרפות לשמיטות ויובלות. ועוברת ההצהרה מאבות לבנים, ומהם לבני בנים ולנינים. מדי שנה מתגלה כי לשווא הייתה ההצהרה בשנה שעברה, כי עדיין ממשיכים אנו להיות עבדים. ועם כל זה חוזרים ומכריזים אותה חגיגית מחדש, כאילו רק ברגע זה הגיעו לכלל החלטה זו, כאילו לא שנים על גבי שנים, עשרות, מאות בשנים לא נתבדתה ההכרזה בצורה העלובה ביותר. ולא עלה על הדעת לתקן , לכל הפחות במקצת, את הנוסח. לדחות את תקוות הגאולה לזמן ממושך יותר, אולי לזמן בלתי מוגבל. להמעיט במקצת את סכנת ההתאכזבות. נשתמרה ההצהרה בנוסחתה הקדמונית.
כאן אנו יכולים לעמוד עד כמה משרשת בתוכנו האמונה בגאולת ישראל. לא זו בלבד שאין להתייאש מן הפורענות, אין בכוח הפורענות אפילו לדחות את תקוות הגאולה לימים רחוקים. "ואעפ"י שיתמהמה" - ואע"פ שהתמהמה . ואעפ"י שתקוות שלשום ואתמול נתבדו, ואע"פ ששום דבר כמדומה לא נשתנה מאז, נתחיל היום לקוות מחדש . כי הן יבא היום, כי הן מוכרח היום לבא, וע"כ "אחכה לו בכל יום - שיבוא".
ולא לחנם קשרו תקווה זו עם "הא לחמא עניא". לחם זה הוא שיעיד. שנים על גבי שנים - כמניין רד"ו - אכלו את הלחם אשר אף פעם לא היה מספיק להחמיץ, לחם עוני, לחם עבדים. כי עבדים היו, עבדים במצרים. ומצרים חזקה, חזקה הייתה - מושלת בכיפה. ועם בני ישראל חלשים ומושפלים עד שאול. עבדים, ובבית עבדים, "עד שנגלה עליהם הקב"ה". ללא כל התפתחות עניינים טכנית, ללא כל השתלשלות רגילה של סיבות. בשנה הקודמת - עבדים, עבדי עבדים. לשנה הבאה בני-חורין - "ובני ישראל יוצאים ביד רמה".
אף אנו כך! והיא שעמדה להם. והיא שתעמוד גם לנו. השתא עבדי - לשנה הבאה בני חורין, בירושלים הבנויה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
