ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
בגמרא מבואר שהסיבה שהיו חלות תודה פסולות, היא משום שאנשים שעלו לרגל, ורצו להקריב קרבן תודה, לא יכלו לעשות זאת בפסח, כיון שחלק מהחלות שמביאים עם הקרבן הן חמץ. גם ביום י"ד בניסן לא יכלו להקריבן, כיוון שאז גורמים למעט את זמן האכילה של חלות התודה, שזמנן הוא יום ולילה, אם יקריבו אותן בי"ד בניסן לא יוכלו לאכול אותם כל זמן האכילה בגלל שאיסור אכילת חמץ חל כבר מיום י"ד.
הרמב"ם (חגיגה ב, יג) הביא הלכה זאת וכתב שאסור אמנם להביא קרבן תודה בערב הפסח, אבל אם הקריב יכול לצאת בו ידי חובת שלמי שמחה.
ר"י קורקוס (שם) הקשה על הרמב"ם איך יתכן במציאות שיצא בקרבן התודה ידי חובת שלמי שמחה, והרי לא הצטוו על מצוות שמחה בלילה ראשון של החג, ומצד שני זמנו של קרבן התודה הוא רק עד סוף ליל חג הפסח, ואם כן זמן השמחה וזמן אכילת התודה אינם חופפים?
מסביר ר"י קורקוס שאין לומר שבלילה יש מצווה גם של שמחה, שהרי בפירוש מיעטו את הלילה הראשון מחיוב שמחה (גמרא פסחים עא ע"א).ותירץ בדוחק שהרמב"ם ציין בהלכה זו דין אחר, שאם הקריב בסוכות יצא ידי חובת מצוותו.
הלחם משנה תירץ גם הוא בדוחק שמותר להלין קרבן גם אחרי זמן אכילתו, אם עושה זאת לצורך מצווה.
המוצל מאש (ב, יז) תירץ שכיוון שתודה היא סוג של שלמים, לכן אם לא שחט אותה כדין, היא הופכת להיות שלמים, וכיון ששחט אותה בערב פסח אחר חצות, ולא ניתן לאכול אותה היא פסולה והופכת להיות קרבן שלמים, שזמן אכילתו הוא יומיים, וניתן לאוכלו ביום ט"ו בניסן שבו חייבים במצוות שמחה. אמנם האחרונים (מרכבת המשנה והגר"י פערלא עשה נט - ס) מקשים עליו שהרמב"ם מדבר על קרבן תודה שהוקרב בערב פסח לפני חצות, והקרבן אינו פסול בזמן זה, אלא רק אסור לכתחילה להביא אותו, כיון שממעטים מזמן האכילה, אבל ברור שאין זה פוסל את הקרבן.
לכן תירץ מרכבת המשנה שאין הכוונה כמוצל מאש שהתודה נחשבת לפסולה ואוטומטית והיא שלמים, אלא שאם אדם שוחט תודה ביום י"ד בניסן הוא יכול לשחוט אותה לשם שלמים, והיא תהיה כשירה.
אמנם אבני נזר (או"ח תכג) וערוך השולחן (העתיד קדשים קצט, יז) מתרצים שאף שחייבים במצוות שמחה רק ביום, הכוונה שלצורך מצוות שמחת היום חייבים לשחוט קרבן שלמים מיוחד לצורך השמחה, ובלילה כיון שבשביל שיהיה קרבן, יצטרכו לשחוט בערב החג, לכן לא חייבו לשחוט, אבל אם יש לו קרבן מחוייב לאוכלו כדין שמחה.
ומכח זה למד האבני נזר שבימינו לכולי עלמא חייבים במצוות שמחה, אם משום שהיתה מצווה גם בקרבנות, רק שאין חיוב לטרוח עבורה בערב יום טוב, ומצוות שמחה של יין ובשר קיימת גם בלילה, והוכיח ממקורות נוספים שבימינו חייבים במצוות שמחה גם בלילה הראשון.
סיכום:הגמרא אמרה שאסור להקריב קרבן תודה בערב הפסח, מכיון שממעטים את זמן האכילה, הרמב"ם פסק את דין הגמרא, אך הוסיף שניתן לצאת בקרבן ידי חובת מצוות שמחה. הקשו על הרמב"ם שזה לא באותו זמן? ותירצו א. ר"י קורקוס – מדובר ברגל אחר. ב. לח"מ – לצורך מצווה מותר להלין אחר הזמן. ג. מוצל מאש – התודה נפסלה ונהפכה להיות שלמים, ואז זמנה גדל. ד. מרכבת המשנה – ניתן לשחוט את התודה לשם שלמים, וכנ"ל. ה. אבני נזר וערוה"ש – יש מצוות שמחה גם בליל יום טוב הראשון
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
