ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(ו. 4+ עד ו: שליש תחתון)
(נתחיל בשליש העליון)
חלק א - המשך גוי שהפקיד חמץ
כאמור, אסור רק אם קיבלתי על החמץ אחריות.
א. ייחד לו בית
ברייתא –
רישא – גוי שנכנס עם חמץ לחצר – מותר (כי לא קיבלתי אחריות)
אמצע – הפקיד אצלי – אסור (כי קיבלתי אחריות)
סיפא – גם כשקיבלתי אחריות, אם ייחדתי לו מקום (השכרתי לו את החדר) – מותר(תוס').
שנאמר – "לא ימצא"
דיונים על הברייתא:
A. למה "לא ימצא" מובא על הסיפא ולא על האמצע?
1. רב פפא – אכן זה על האמצע.
2. רב אשי – "לא ימצא" מלמד את הקולא של הסיפא, שהרי הוא בחדר שמושכר לגוי ולא מצוי אצל היהודי.
B. למה בע"ז קניין שכירות לא מועיל? (ולכן אסור להשכיר בית לגוי כדי שלא יכניס ע"ז)
תשובה – אכן שכירות לא קונה, אך אצלנו מספיקה, בגלל הפסוק "לא ימצא".
(ו. שורה 4 ברחבות)
ב. ר"י-רב: כשיש אצלי חמץ של גוי – צריך מחיצה 10 טפחים שלא אוכל בטעות.
חלק ב – נושאים אגביים
א. ר"י-רב - מצא חמץ ביו"ט (רש"י – אחרי שעשה ביטול) – כופה עליו כלי ושורפו אחרי יו"ט.
ב. ר"י-רב – הדאגה לחמץ זה רק תוך 30 יום מהחג.
כלומר, מהתורה מספיק לבטל, אך חז"ל תיקנו בדיקה וביעור, אך ממתי חייבו זאת? 30 יום, אך אם יוצא לשיירה לפני 30 יום אינו צריך ומספיק שיבטל.
אביי מקל – חייב לשרוף רק אם תוך 30 + מתכוון לחזור בפסח.
הסבר:
רק החשש שיאכל קובע,
וגם לחשש הזה צריך לדאוג תוך 30.
רבא מחמיר – פטור מלשרוף אם לפני 30 + לא מתכוון לחזור.
הסבר:
לחשש שמא יאכל תמיד צריך לדאוג.
כשיצא תוך 30, כבר נכנס לטווח החיוב ולכן חייב.
וכן לרבא בחמץ במחסן שכיסה בתבואה שאינה חמץ, אינו חייב לבטלה ולבערה,
אם כיסה אותה לפני 30 + לא מתכוון לפנותה עד אחרי פסח.
ג. שואלים ודורשים בהלכות הפסח –
ת"ק – 30 יום לפני
מקור – (במדבר ט) שהרי משה צווה על פסח שני בפסח ראשון.
דחייה – אולי שם כי כבר ממילא עסקו בענייני פסח ראשון.
רשב"ג – שבועיים לפני
מקור –
1. שה' ציווה על פסח מצרים בר"ח ניסן.
דחייה – מי אמר שזה היה בר"ח?
2. ה' ציווה על פסח המדבר בר"ח ניסן
(זה היה בר"ח כי יש גזירה שווה לבמדבר א, א).
ד. רב - אין מוקדם ומאוחר בתורה
שהרי במדבר א זה באייר ובמדבר ט זה בניסן.
דווקא בשני עניינים, אך בעניין אחד (גם אם מרוחק), יש משמעות לסדר, כי אחרת לא ניתן לעשות לימודים כמו כלל ופרט.
ה. בהמת ארנונא
עדר שהגוי לוקח אחוז מסוים, האם זה אומר שיש לו בעלות מסוימת ("יד גוי באמצע") ואז יש פטור מבכורה?
אם לא ניתן להמיר בכסף – יש לו בעלות, ויש פטור מבכורה,
אם ניתן להמיר -
גירסא ראשונה - אין לו בעלות, ויש חיוב בבכורה,
גירסא שנייה – גם כאן יש לו בעלות, ויש פטור מבכורה.
(אך בעיסת ארנונא תמיד חייב בגלל מראית עין - שלא ידעו שהוא לא נותן בגלל הגוי).
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.











