ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
הורים ומורים יודעים היטב כמה קשה לגדל ולחנך ילדים להיות מוסריים ונעימים. זאת לא בעיה חדשה של ימינו, או של האייפון. זאת היתה משימה קשה תמיד. שלמה המלך מלמד אותנו ש"אין חדש תחת השמש", והתורה עצמה מעידה על העובדה ש"יצר לב האדם רע מנעוריו".
מכאן עולה שהבעיות שמשפיעות על העולם ללא הרף הן אישיות ולא מוסדיות. הבעיות שמתעוררות בכל הנוגע לקיום מצוות, ילדים בסיכון וכדומה, כולן אישיות ופרטיות ונוגעות לילדים האלה שמתפתים לברק של החטא שמאפיין את העולם שבחוץ. על אף שהמורים בבתי הספר והמחנכים בישיבות רחוקים מלהיות מושלמים, שהרי גם הם רק בני אדם, שינוי תוכניות הלימודים, מעבר למוסד אחר ואפילו החלפת מורים אינם תרופת פלא.
הבדיחה המוכרת שואלת "כמה פסיכיאטרים צריך כדי להחליף נורה", והתשובה היא "אחד, אבל הנורה צריכה לרצות להתחלף." זה בדיוק העניין עם בני אדם. בסופו של דבר, כל דבר הוא אישי ופרטי.
כשתנועת הרפורמית הפכה לכוח משמעותי בחברה היהודית לפני כמאתיים שנה, הגיב רבנו ישראל ליפקין מסלנט בהקמת תנועת המוסר, שהתמקדה בתיקון המידות ובהתנהגות המוסרית של היהודי. הוא אמר אמירה קולעת בעניין זה: "תנועת הרפורמה באה לשנות את היהדות, ותנועת המוסר באה לשנות את היהודים".
כישלון הרפורמה טמון בעבודה שהיא לא משנה את היהודים. היא לא מונעת את ההתבוללות או את הניכור. היא מבקשת לשנות את המוסדות - את הרבנות הרשמית, את בתי הדין הרבניים וכדומה - אך היא לא באה אל האדם בתביעות אישיות. הדת צריכה לתת מענה לפרט, בין אם הוא נמצא בנישואי תערובת, חילוני לגמרי, לא מחויב ליהדות, מעדיף ללכת אחרי תאוות הגוף שלו או "נהנה" מבורות בכל הנוגע לעקרונות היהדות ולסיפורו של העם היהודי. הרפורמה לא באה בשום תביעות לאדם. היא מפנה את כולן רק למוסדות והדת עצמה.
בעולם האורתודוכסי גם תנועת המוסר נכשלה כתנועה המונית. היום, במקרים רבים מדי, הדברים החיצוניים הם חזות הכול, ואילו הנשמה הפנימית נזנחת. אך הקב"ה לא מתעניין בדברים חיצוניים. "כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב". אין פתרונות קלים לתחלואים שלנו. אין כל פסול בשיטות הוראה ולימוד חדשות ולעתים הן אפילו טובות, אבל התלמיד צריך לרצות להתחנך וללמוד.
החליפה השחורה והחולצה הלבנה לא יכולים לתקן לב חוטא. לכן שום חידוש של ימינו לא זכה להצלחה רחבה. אנחנו כל הזמן עסוקים בממשלות, בתי ספר, מוסדות וכדומה, כאשר האתגר האמיתי הוא אישי לכל אדם.
מאז תקופת ההשכלה האמינו בתרבות המערב, או לפחות במוסדות האקדמיה שלה, שההיסטוריה היא התקדמות קווית של הציוויליזציה. העולם הולך ומשתפר בהתמדה, שעד מהרה המלחמות ייעלמו ואת מקומן יתפסו שיתוף פעולה ואחווה שמחכים מעבר לפינה. הבעיה היא שמאות השנים האחרונות היו מלאות דיכוי ושפיכות דמים, ולא הגענו מעבר לפינה.
אין ספק שהטכנולוגיה והרפואה התקדמו באופן כזה, אך לא התנהגות בני האדם. בגלל יתרונות הטכנולוגיה, המלחמות היום הרסניות ורצחניות לאין שיעור יותר מאי-פעם. הטרור קטלני יותר, והפשיעה לא פחתה אלא רק נעשתה אלימה יותר וחמושה יותר.
השקפת היהדות על ההיסטוריה היא מעגלית, כפי שאמר שלמה המלך, "מה שהיה הוא שיהיה". זאת משום שהמאבק בין טוב לרע הוא, במהותו, מאבק אישי ופרטי. פוליטיקאי אמריקני חד תפיסה אמר פעם "כל פוליטיקה היא מקומית". על אותו משקל, כל מוסריות, טוב-לב, חמלה, יושר ואמונה אמיתית הם עניין אישי צרוף.
משום כך, אסור לנו לזלזל בכוחות הרשע שקיימים בתוכנו ומקיפים אותנו. יש להילחם בהם ולהביס אותם, אבל נצליח להביס אותם אך ורק אם הפרט יכיר בקיומו של המאבק הזה (שנקרא חיים) ויהיה מוכן לנצח בו. את הניצחון הזה אי אפשר להשיג בשינוי הכללים או בתקווה לתרופת קסם שתבוא מהממשלה והמוסדות, אלא רק בתיקון עצמי בלתי פוסק.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
