ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
ביהדות ישנו כלל שאומר "אין שליח לדבר עבירה". זאת אומרת שהמתנקש שלחץ על ההדק או הטמין את חומר הנפץ אשם יותר בתרחיש של הזמנת רצח. במילות התלמוד, "דברי הרב ודברי התלמיד – דברי מי שומעים?" אם אדם אומר משהו שמנוגד לדברי הקב"ה, ברור שאסור לשמוע לדבריו.
כך בפרשת השבוע, על אף שבלק חורש הרע שוכר את בלעם למזימה שטנית, לקלל את העם היהודי, בלעם הוא זה שמסכים ומתכוון לבצע את הקללה. הוא ולא בלק נחשב לנבל הגדול באירוע הזה. יש בתלמוד ובספרות הרבנים דיון גדול בשאלה אם הלכות שליח בכלל וההלכה הזאת בפרט תקפות גם מחוץ לחברה היהודית.
אם אין שליחות מחוץ לחברה היהודית, נראה שבנסיבות כאלה, באופן כללי נושאים באחריות גם המזמין וגם המבצע, השליח. מכל מקום, ברור שזה מעשה פסול במהותו לשכור שליח שיבצע פשע או חטא (היום זה כבר לא אותו הדבר), בין אם בחברה היהודית או בחברה הכללית, ולא משנה מה אומר החוק היבש.
מזמין הפשע נחשב בחברה של היום אשם לא פחות מהפושע שביצע את הפשע בפועל. אוסמה בן לאדן אשם במקרי הרצח במגדלי התאומים לא פחות מהמחבלים המתאבדים שהטיסו את המטוסים לתוך הבניינים. בלק אחראי לקללות של בלעם. הקב"ה בדרכו עושה צדק עם כל השותפים לחטא באופן ובזמן המתאימים לו.
בלק ישא בעונש על שנאתו הבלתי מוצדקת כלפי עם ישראל כמו בלעם. חכמי התלמוד אפילו הרחיבו את האחריות על מעשים אסורים והחילו אותה גם על מי שלא מדבר ולא מתנגד למעשי רעש ואכזריות, ואילו עמיתיו זוכים, כמובן, לגינוי ולבסוף גם לעונש - מכאן מגוון החוקים והתקנות שיש בעולמנו בעניין קשירת קשר לביצוע פשע ורשלנות פלילית.
מבצע הפשע לעתים קרובות מנסה להסתתר מאחורי הטענה שהוא רק ציית לפקודות. היהדות לא מכירה בתירוץ הזה, ובכל זאת, גם האיש שנותן את הפקודות נחשב לאשם בפשע. בלק ובלעם הם מבשריהם של היטלר ומנגלה, סטלין והנקוו"ד. כולם מורשעים, לא רק בשמים אלא גם על ידי בני תמותה בעולם הזה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
