ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. שלוש חרבות בסדרה:
הראשונה – שלופה לאזהרה.
השניה – משאלה לצורך נקמה.
ובשלישית (בשם אחר מכונה) -
בקובה – דקירה כפולה,
הביאה לישועה והצלה.
חרב נוספת בעוד שבועיים בפרשה,
ובה נהרג בעל החרב השניה,
המוזהר בחרב הראשונה,
שבעצתו גרם לדקירה הכפולה,
בחרב השלישית – הגדולה.
ב. פסוקי תפילה בפרשה:
א- פסוק מפסוקי הסדרה
הינו הראשון שבבית-כנסת בכל בוקר נקרא.
שנים רבות מאוד בקול רינה
פתח גם את שדורי הרדיו בהשכמה.
ב- פסוק נוסף מתוך הסדרה,
אף הוא משולב בסידור התפילה.
אך אותו נקרא רק פעמיים בשנה,
בתפילת מוסף בראש השנה.
ג- 6 חלקי פסוקים במוצאי שבת נקרא,
בפיוט עבדי יעקב - אל תירא!
ג. האתון - מה עלה בגורלה,
לאחר שלאדונה היתה להצלה?
הידעת שעל כך בחייה שילמה?
ברש"י תמצא את הנימוק והסיבה,
וזו מאד מעניינת ומפתיעה.
ד. ציפור בפרשה והיא אב,
לא פחות מאשר למלך מואב.
וגם קן בפרשה בסלע מוכן,
והוא לקיני מהווה משכן.
והיכן שור מלחך בסדרה,
והיכן ראם (פעמיים) לתפארה?
וגם את הצרעה ואת עוקצה,
ברש"י, אם תעיין, ודאי תמצא.
ה. מי חצים ימחץ,
ומי בגלל חרב נלחץ?
והיכן כוכב לחץ בקשת נמשל,
והוא את מואב מחץ ונישל?
ו. בראשית היתה המחשבה,
בקריאת שמע להביא להרחבה.
להוסיף לשלוש הפרשיות
את כל פרשתנו זאת!
וזאת, בגלל פסוק אחד בלבד.
מהו הפסוק ומדוע בגללו נחוצה,
קריאתה של הסדרה כולה?
ומדוע זאת המחשבה,
בסופו של דבר לא נתגשמה?
לכל זאת, תמצא תשובה,
בש"ס בדף י"ב: במסכת הראשונה.
(וראה גם בהערות התורה תמימה)
ז. מי זוכה בברכה
ש"כלביא יקום וכארי יתנשא"?
ומי "כלביא מי יקימנו",
וכארי - "כרע שכב"?
והיכן כבר פגשנו בתורה בברכה,
שהארי והלביא במצב רביצה?
ח. מי נפגע וכועס בשלוש רגלים,
כל פעם במקומות שונים יותר צרים.
ומי פוגע ומכעיס שלוש פעמים,
ואף זאת במקומות שונים ויותר מצומצמים.
הפוגעים - אנוסים ומגבוה מאולצים,
והנפגעים - לא רואים ומבינים, ומאד כועסים.
ט. לקיחת החוק לידיים בקנאה,
וללא משפט – עשיית נקמה -
זאת, בודאי לא שיטה מקובלה.
אלא שלעיתים זו הדרך הנכונה,
והיא שמביאה לישועה ולשלווה.
מהם הכללים וההלכות
לשימוש בדרך הזאת?
תשובות
א. המלאך עמד לפני בלעם 'וחרבו שלופה בידו', בלעם אומר לאתון 'לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך', פנחס קם מתוך העדה 'ויקח רומח בידו'. בפרשת מטות בסיפור מלחמת ישראל במדין נאמר 'ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב' (ל"א, ח'), בלעם יעץ למדיינים להחטיא את ישראל בבנותיהם (רש"י כ"ה, א').
ב. א- 'מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל'.
ב- 'לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלוקיו עמו ותרועת מלך בו' (מפסוקי ברכת מלכויות).
ג- 'דרך כוכב מיעקב', 'וירד מיעקב', 'טבו אהליך יעקב', 'כי לא נחש ביעקב', 'לא הביט און ביעקב', 'מי מנה עפר יעקב'.
ג. 'ועתה מפני שדיברה (-האתון) והוכיחתך ולא יכולת לעמוד בתוכחתה כמו שכתוב "ויאמר לא" הרגתיה, שלא יאמרו זו היא שסלקה את בלעם בתוכחתה ולא יכול להשיב, שחס המקום על כבוד הבריות' (רש"י כ"ב, ל"ג ד"ה ואותה).
ד. 'בלק בן ציפור', 'וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קינך', 'ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו כלחוך השור את ירק השדה', 'א-ל מוציאם ממצרים כתועפות ראם לו', 'א-ל מוציאו ממצרים כתועפות ראם לו', הקב"ה אמר לבלעם שישראל אינם צריכים את ברכתו 'משל אומרים לצרעה לא מדובשך ולא מעוקצך' (רש"י כ"ב, י"ב).
ה. 'יאכל גויים צריו ועצמותיהם יגרם וחציו ימחץ', 'ותרא האתון את מלאך ה' ותלחץ אל הקיר ותלחץ רגל בלעם אל הקיר', 'דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת'.
ו. 'אמר רבי אבהו בן זוטרתי אמר רבי יהודה בר זבידא: בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע, ומפני מה לא קבעוה - משום טורח צבור (-כי זו פרשה ארוכה). מאי טעמא? (-מדוע רצו לקובעה?)... אמר רבי יוסי בר אבין משום דכתיב בה האי קרא (-משום שכתוב בה פסוק זה) "כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו", ולימא האי פסוקא ותו לא (-ומדוע לא אומרים פסוק זה בלבד?) גמירי: כל פרשה דפסקה משה רבינו - פסקינן, דלא פסקה משה רבינו - לא פסקינן (-למדנו, כל פרשה שמשה הפסיקה גם אנו יכולים לפסוק, וכל פרשה שמשה לא הפסיקה גם אנו לא פוסקים בה). (גמרא ברכות י"ב:).
רש"י שם מבאר את הטעם לקרוא דווקא פסוק זה 'דדמי (-דומה) ל"בשכבך ובקומך", שהקדוש ברוך הוא שומרנו בשכבנו ובקומנו לשכב שלוים ושקטים כארי וכלביא'.
ה'תורה תמימה' מביא ממדרש שרצו לקבוע את אמירת פרשת בלעם בגלל פסוק אחר 'הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא', ועיין שם.
ז. בלעם מברך את ישראל בברכות אלו. בברכת יעקב לשבטים, יעקב מברך את יהודה 'גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו' (בראשית מ"ט, ט').
ח. האתון ראתה את המלאך ונטתה מהדרך. לאחר שבלעם מכה אותה האתון אומרת 'מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלוש רגלים'.
ט. בעבירה זו מותר לפגוע גם ללא דין 'הבועל ארמית קנאין פוגעין בו' (רש"י כ"ה, ז').
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
