ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
הניגוד בין טובת הכלל והאינטרס הפרטי של אנשים מעטים או אפילו של אדם אחד הוא לב לבם של הפוליטיקה, הממשל, הכוח וההשפעה. זה מוטיב מרכזי בקיום האנושי לכל אורך ההיסטוריה. ההגינות והמצפון שלנו נמצאים כל הזמן בניגוד עניינים עם האינטרס הפרטי והשיקולים האישיים. אנחנו נולדים כאנשים אנוכיים, והאתגר בחיים של כולנו הוא המאמץ לזהות ולשנות את הנטייה האנושית הבסיסית הזאת.
אפשר לומר שכל החוקים והמצוות בתורה באו כדי לאפשר לנו להתנגד לנטייה הזאת, שהיא חלק מאתנו מרגע הלידה. לזה התכוונו חז"ל כשלימדו אותנו שהיצר הרע, הטבע האנוכי והאינטרסנטי של בני האדם, מלווה אותנו שאנחנו נושמים נשימה ראשונה. המאמץ לכלול אנשים אחרים - בני משפחה, חברים קהילה, יהודים אחרים, בני אדם בכלל - כחלק מהשקפת העולם שלנו, היא הסיפור של חיינו ושל קיומנו.
התורה מייחסת לאברהם אבינו ניצחון במאבק הזה. אברהם מעל כולם נחשב לדוגמה ומופת שלנו בעניין הזה ולכן גם הוא אבינו, אב לעמו של האל.
אחד ההסברים של המפרשים להתנהגות ולדיווח השלילי של המרגלים על ארץ-ישראל, מרגלים שהיו ראשי שבטי ישראל, אומר שהם ידעו שכאשר בני ישראל ייכנסו לארץ-ישראל, הם יבחרו להם מנהיגים חדשים, והם, המרגלים, עלולים לאבד את התואר, את המעמד ואת ההשפעה שיש להם. ההבנה הזאת השפיעה על דעתם והטתה את האופן שבו ראו את ארץ-ישראל.
הרווח והמעמד האישי ניצחו אצלם את טובת הכלל, את טובת העם שאותו הם היו אמורים לשרת. זאת תמיד אבן הנגף בהנהגה של קהילה: החשש שהיוהרה והאינטרס העצמי יעוורו את עיני המנהיגים עד שלא יבחינו עוד בין טובת הציבור לאינטרס פרטי.
מצב חמור אף יותר הוא כשהאינטרס הפרטי של המנהיג מוסווה כטובת הציבור, וגם זה קורה לא פעם. עריצים תמיד אמרו "אני המדינה!" שמואל הנביא מוצג בקטגוריה אחת עם משה ואהרון בזכות חוסר האנוכיות שלו בהנהגת עם ישראל. האסון של המרגלים ושל בני ישראל בדור ההוא בכלל נובע מחוסר היכולת להתרומם מעל אינטרסים אישיים ולראות את התמונה הכוללת ואת התכלית של העם היהודי.
כמו מנהיגים רבים שסונוורו מהמטרות והמאוויים הפרטיים שלהם, גם המרגלים הידרדרו לבסוף לדברי שקר ולהוצאת דיבה כדי להשיג את מטרתם. האסון במקרים כאלה הוא שלפעמים הציבור נוהה גם אחרי מנהיגות פגומה שממיטה אסון על כולם. כולנו צריכים לבדוק תמיד את המניעים האמיתיים של אלה שמתיימרים להנהיג אותנו למען טובת הכלל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
