ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
הניגוד בין טובת הכלל והאינטרס הפרטי של אנשים מעטים או אפילו של אדם אחד הוא לב לבם של הפוליטיקה, הממשל, הכוח וההשפעה. זה מוטיב מרכזי בקיום האנושי לכל אורך ההיסטוריה. ההגינות והמצפון שלנו נמצאים כל הזמן בניגוד עניינים עם האינטרס הפרטי והשיקולים האישיים. אנחנו נולדים כאנשים אנוכיים, והאתגר בחיים של כולנו הוא המאמץ לזהות ולשנות את הנטייה האנושית הבסיסית הזאת.
אפשר לומר שכל החוקים והמצוות בתורה באו כדי לאפשר לנו להתנגד לנטייה הזאת, שהיא חלק מאתנו מרגע הלידה. לזה התכוונו חז"ל כשלימדו אותנו שהיצר הרע, הטבע האנוכי והאינטרסנטי של בני האדם, מלווה אותנו שאנחנו נושמים נשימה ראשונה. המאמץ לכלול אנשים אחרים - בני משפחה, חברים קהילה, יהודים אחרים, בני אדם בכלל - כחלק מהשקפת העולם שלנו, היא הסיפור של חיינו ושל קיומנו.
התורה מייחסת לאברהם אבינו ניצחון במאבק הזה. אברהם מעל כולם נחשב לדוגמה ומופת שלנו בעניין הזה ולכן גם הוא אבינו, אב לעמו של האל.
אחד ההסברים של המפרשים להתנהגות ולדיווח השלילי של המרגלים על ארץ-ישראל, מרגלים שהיו ראשי שבטי ישראל, אומר שהם ידעו שכאשר בני ישראל ייכנסו לארץ-ישראל, הם יבחרו להם מנהיגים חדשים, והם, המרגלים, עלולים לאבד את התואר, את המעמד ואת ההשפעה שיש להם. ההבנה הזאת השפיעה על דעתם והטתה את האופן שבו ראו את ארץ-ישראל.
הרווח והמעמד האישי ניצחו אצלם את טובת הכלל, את טובת העם שאותו הם היו אמורים לשרת. זאת תמיד אבן הנגף בהנהגה של קהילה: החשש שהיוהרה והאינטרס העצמי יעוורו את עיני המנהיגים עד שלא יבחינו עוד בין טובת הציבור לאינטרס פרטי.
מצב חמור אף יותר הוא כשהאינטרס הפרטי של המנהיג מוסווה כטובת הציבור, וגם זה קורה לא פעם. עריצים תמיד אמרו "אני המדינה!" שמואל הנביא מוצג בקטגוריה אחת עם משה ואהרון בזכות חוסר האנוכיות שלו בהנהגת עם ישראל. האסון של המרגלים ושל בני ישראל בדור ההוא בכלל נובע מחוסר היכולת להתרומם מעל אינטרסים אישיים ולראות את התמונה הכוללת ואת התכלית של העם היהודי.
כמו מנהיגים רבים שסונוורו מהמטרות והמאוויים הפרטיים שלהם, גם המרגלים הידרדרו לבסוף לדברי שקר ולהוצאת דיבה כדי להשיג את מטרתם. האסון במקרים כאלה הוא שלפעמים הציבור נוהה גם אחרי מנהיגות פגומה שממיטה אסון על כולם. כולנו צריכים לבדוק תמיד את המניעים האמיתיים של אלה שמתיימרים להנהיג אותנו למען טובת הכלל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
