ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
אחד מן הביאורים הפחות ידועים נמסר בשם מרן הראי"ה קוק זצ"ל, ב'שמועות ראיה', שעודם לצערנו גנוזות בכתב-יד. לדידו של הרב, העלמת שמו של משה נעוצה בעיסוקה המרכזי של הפרשה בבגדים, בגדי כהן גדול.
טרם שניתן דעתנו לעניינם של בגדים בכלל ושל בגדי כהן גדול בפרט, נפנה עינינו תחילה לבגדים אחרים העומדים עתה על סדר יומנו: בגדי תחפושות פורים. שלל טעמים נאמרו בעניינם הערכי, אם בכלל, של תחפושות הפורים, הגם שמבחינה היסטורית התופעה שאולה ככל הנראה מן הנוכרים. לא בכדי איננו מוצאים לכך התייחסות יהודית, אם הלכתית ואם הגותית, לפני ימי הביניים. 'ליל כל הקדושים' האירי שב-31 באוקטובר, הקרנבלים האיטלקיים של ימי הביניים, ה'מרדי גרא' של ניו-אורלינס, הם קרוב לוודאי הבסיס הריאלי לתפוצת המנהג. ואכן, בשל כך יש מגדולי ישראל ששללו נמרצות את המנהג אשר מקורו לדידם לא-טהור. עם זאת ואחר הכל, רבים-רבים כן נוהגים להתחפש ולכך טרחו הוגי ישראל לאתר נקודות אחיזה למנהג.
רבים נתלו בעובדת היות המגילה רווית תחפושות מסוגים שונים ומגוונים. 'הגיבור' הראשי של המגילה – הקב"ה – מסתתר לגמרי וכביכול אינו נוכח; אחשורוש המצטייר לכאורה כ"מולך בכיפה" וכשליט אדיר רם ונישא, מתברר למעשה כמתומרן על ידי סובביו: בידי 'רואי פני המלך', על ידי המן, על ידי חרבונא ואף בידי מרדכי ואסתר; אסתר אינה מגדת את עמה ואת מולדתה אלא 'מתחפשת' לבת עם אחר, עד להיחשפותה; מרדכי מחליף כמה וכמה לבושים: יוצא בלבוש שק ואפר, מקבל 'תלבושת' מאסתר ומולבש בבגדי מלכות; בגתן ותרש שונאי המלך המתחפשים לאוהביו; דניאל אשר 'מתחבא' במגילה; "רבים מעמי הארץ מתייהדים" והופכים את עורם ועוד ועוד, עד "ונהפוך הוא" הכללי. לכך מן הסתם יש לקשר את מדרשם של חז"ל על עמלק, אביו מולידו של המן בן המדתא האגגי, שאף הוא התחפש במלחמתו עם ישראל; את שאול, אביו מולידו של מרדכי "איש ימיני", המתחפש בהגיעו לבעלת האוב; את יעקב הלובש דמות אחיו עשו על מנת לגנוב את הבכורה ועוד.
אחרים הילכו בנתיב שונה: לא נצמדו למגילה אך הצביעו על היבטים אחרים של פורים המצדיקים את ההתחפשות. היו שהצביעו על שילוב עניין זה עם ה"עד דלא ידע"; היו שסברו כי יש בכך כדי להקל על מסירת וקבלת מתנות לאביונים בלא לביישם; והיו שאמרו בפשיטות כי יש בכך כדי להגביר ולהעצים את שמחת פורים, גם בדרך זו. סוף דבר, אלה בכה ואלה בכה, בהצדקת ובהנמקת מנהגם של ישראל.
בגדים מכפרים
לצד ביאורים אלה, דומה שפרשת תצוה, אשר נקראת פעמים הרבה סמוך ונראה לפורים, מזמנת ביאור נוסף. מפורסמות דרשות חז"ל על כל אחד ואחד מבגדי הכהונה על מה הוא בא לכפר: "... בגדי כהונה מכפרין - כתונת מכפרת על שפיכות דם... מכנסיים מכפרים על גילוי עריות... מצנפת מכפרת על גסי הרוח... אבנט מכפר על הרהור הלב... חושן מכפר על הדינין... אפוד מכפר על עבודת כוכבים... מעיל מכפר על לשון הרע... וציץ מכפר על עזות פנים" (בבלי זבחים פח ע"ב ועוד). יתרה מזאת, זכורים אנו כי ככלל, בגדים לא באו לעולם אלא רק אחר חטא - חטאו של אדם הראשון.
והנה, משה רבנו, עם היותו משמש ככהן גדול בשבעת ימי המילואים, אמרו עליו חז"ל (בבלי עבודה זרה לד ע"ב) ש"שימש... בחלוק לבן שאין בו אימרא", היינו בפשטות שבפשטות. לא פעמון ולא רימון, לא אבנט ולא מצנפת, אלא היותר קרוב לאדם הראשון שלפני החטא. כל זאת משום שמשה אכן מנותק היה מחטא העגל, ואין כמוהו קרוב ביותר למדרגה העילאית של אדם הראשון קודם החטא.
אמור מעתה, אין לך ביטוי מובהק למעמד ייחודי זה של משה, כהיעדר שמו בפרשת הבגדים. לא כעונש וקנס חלילה הושמט שמו, אלא להיפך: ביטוי לרום מעלתו המייתרת היזדקקות לאיצטלא חיצונית מעמדית.
בגדים מתייגים. הכל יודעים כי התייחסות ראשונית אל הזולת נעשית דרך בגדיו, ולא פעם נקבעת כל ההתייחסות לפלוני ולאלמוני רק בשל בגדיו: האם הוא לבוש פראק או ג'ינס, כובע המבורג או "כיפת גרוש" וכדומה. בא פורים ותחפושותיו ולימדנו עד כמה אין הבגדים אלא מעטה מלאכותי שניתן לפשוט וללבוש חליפות, שכן הוא אינו משמעותי ומהותי כלל ועיקר.
מי ייתן וכלקח מפורים נלמד להסיר תיוגים ולהתייחס לאנשים כפי שהם.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
