ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב שאול ישראלי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שאול ישראלי זצ"ל
הרב שאול ישראלי עלה ארצה בשנת תרצ"ד, באותם שנים טען הרבי ממונקאטש שיש לדרוש את הפסוק מפרשתנו:
"וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְקֹוָק וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם" (במדבר ט"ו לט)
בדרך הבאה: לב ביידיש = הרצ, ראיה בעין ביידיש=קוק.
במלחמתו כנגד הציונות הזהיר הרבי מפני הליכה אחרי הרצל ואחרי מרן הראי"ה קוק מורו ורבו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל. עוד טענו מתנגדי הציונות כי המעפילים של דורם (הרב ישראלי התחיל את מסעו לארץ ישראל כמעפיל) הם ההולכים בדרכם של המעפילים של פרשתנו עליהם אמר הכתוב:
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לָמָּה זֶּה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת פִּי יְקֹוָק וְהִוא לֹא תִצְלָח: אַל תַּעֲלוּ כִּי אֵין יְקֹוָק בְּקִרְבְּכֶם וְלֹא תִּנָּגְפוּ לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם"
(שם, י"ד מא-מב).
בחסדי ד' יתברך הבין מו"ר כי הדרך הנכונה, איננה דרכם של המרגלים שהלכו לתור. (עיינו בדבריינו לפרשת שלח תשע"א).
הדרך הנכונה היא דרכו של הגאון מוילנא, הדרך שהותוותה ב"קול התור". הדרך שקראה ליהדות העולם לעלות ארצה לפני סיום המאה שהתחילה בשנת "ת"ר" (1840). באלול תרצ"ט נחסמה הדרך בפני יהדות אירופה באופן כמעט מוחלט.
מו"ר שהחל את דרכו בארץ ישראל כתלמידו של הרב זצ"ל, יצא להפריח את שממותיה גם מבחינה חקלאית וגם מבחינה רוחנית כאשר התמנה בשנת תרצ"ח (1938) לרבו של כפר הרא"ה. משם פרש את מצודתו ההלכתית והדריך את כל החקלאים כיצד ניתן גם בימנו, להתמודד עם השאלות של מצוות התלויות בארץ ועם שמירת מצוות, בעיקר שבת וחג תוך ניהול משק חקלאי מודרני. הפתרונות שנתן מו"ר לא היו פתרונות לחקלאי הבודד או למגזר מסוים. המאפיין של פסקיו ופתרונותיו היה הבנה מעמיקה של המציאות בשטח וראיה כוללת של הבעיה וממילא גם של הפתרון. כך זכה מו"ר והנהיג את תהליך התקיימות הנבואה מול עינינו:
"וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא" (יחזקאל ל"ו ח).
עם הקמת מדינת ישראל - מדינת היהודים, התגייס מו"ר למשימת ייסודה של מדינה זו כמדינה יהודית ופרסם את מחקריו ופסקיו בכל התחומים הקשורים לחיים הציבוריים בה, מהלכות קואליציה ועד לשאלות של מוסר ומלחמה.
בשנת תשכ"ה הוזמן לכהן כחבר בבית הדין הגדול בירושלים ומאז בערה בקרבו השאיפה לקימום המשפט העברי במדינה. כאשר שותפי, ידידי ורעי, הרב משה ארנרייך ואנכי פנינו אליו יחד עם אנשי מעשה וביקשנו ממנו להנהיג את "ארץ חמדה", הוא הסכים מיד וטען שמדובר בצורך השעה, הקמת דור חדש של דיינים ברמה התורנית הגבוהה ביותר, שיוכלו להרים את המשימה ולשאת אותה על כתפיהם. הרב ישראלי חיכה לרגע שבו נוכל להקים רשת של בתי דין שתתן פתרון לכל סכסוך ממוני על פי דין תורה במדינה עם כלכלה מודרנית ומפותחת.
השנה הקדשנו לנושא זה את יום העיון השנתי לזכרו. הכינוס בשיתוף ישיבת מרכז הרב בה כיהן כראש הישיבה במשך שנים רבות וכן עם מכון מרחבים שנמנה על מייסדיו,
כל השיעורים יפורסמו גם באתר 'ארץ חמדה'.
נסיים בתפילה כי יתקיים בנו ולו במעט מדברי הנביא ישעיהו (א' כו-כז):
"וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה:
צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
