ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יש, כמובן, שיקולים אישיים רבים שתובעים אחידות. התלמוד מספר שירבעם בן נבט הרשע דחה את ההצעה של הקב"ה לחזור בתשובה מפני שאפילו אז הכבוד היה חשוב לו יותר והוא לא היה מוכן להתהלך בגן עדן כשדוד המלך מוביל. "מי ילך בראש?" היא סוגיה חזקה בכל ענייני בני האדם. לעתים קרובות זה מה שמניע אנשים לעזוב את מחנה האחדות ולהתעקש על אחידות. זה נכון במיוחד כאשר מדובר בעמדות של סמכות או של הנהגה פוליטית או דתית.
התלמוד מספר על אחד החכמים הגדולים של התקופה שכאשר הציעו לו משרת הנהגה הוא נרתע מאוד מלקבל אותה, אך לאחר שקיבל את התפקיד ואת המעמד, אי אפשר היה להזיז אותו ממנו בשום פנים ואופן. אין ספק שהכוח משחית, ושימוש בכוח בלתי מוגבל בכל משפחה, קהילה או אומה, מוביל בסופו של דבר לאחידות ונוקשות, שמטבעם הורסים את המשפחה, הקהילה או האומה.
כמעט מתבקש שלנוכח כל הבעיות וההתקפות שניחתות על החברה היהודית הדתית בישראל, תשרור מעט אחדות בין הפלגים השונים בתוך החברה הזאת. אך האמת המרה היא שכל אחת מהסיעות שמרכיבות את היהדות הדתית מעוניינת באחידות הרבה יותר מאשר באחדות. אני מאמין שזה נובע בעיקר מסיבות אישיות, שתמיד מוצגות כסיבות אידיאולוגיות או כהבדלים בניואנסים ובפרטים. יעד זה של האחדות לא הושג מעולם כאן, בישראל. לנוכח המחלוקות הפנימיות הקיימות במחנה הדתי על מנהיגות, כוח השפעה וקידום אישי, מתגמדים כל ההבדלים האידיאולוגיים שאולי קיימים באמת. והאינטרס האישי הזה מוביל לתביעות בלתי אפשריות לאחידות, למחיקת זהותה של קבוצה אחת לטובת האחרת, דרישה שמונעת כל אפשרות אמיתית להגיע לאחדות.
ברור שאחדות דורשת מאנשים גמישות, סובלנות ונכונות להניח בצד, למען טובת הכלל, שיקולים אישיים צרופים של כבוד וכיבודים. וזה, מסתבר, הרבה יתר קשה לאנשים שפילסו את דרכם לעמדות בכירות בארגון או במפלגה. השאלה "מי הולך בראש" היא מכשול גדול בפני האחדות.
יש פתגם מפורסם של פוליטיקאי אמריקני חשוב שאמר שכל פוליטיקה היא מקומית. במידה רבה, כל הפוליטיקה היא אישית. ההיסטוריה של החיים הפוליטיים בישראל היא פוליטיקה של סכסוכים אישיים מרים. ואלה תמיד היו מכשול בפני תחושת האחדות בארץ הזאת. אני בהחלט מסכים שזה לא פשוט להתגבר על טבע האדם והנטייה להפוך חילוקי דעות טקטיים או הבדלים אידיאולוגיים לסכסוכים אישיים, ובכל זאת, עלינו לצפות ואף לדרוש מהמנהיגים הפוליטיים והדתיים שלנו קצת גדלות נפש שתאזן את החולשה האנושית כל כך הזאת.
בתולדות העם היהודי אנחנו מוצאים את הדוגמה של בני בתירה שויתרו על ההנהגה לטובת הלל כדי לקדם את האחדות בעם. בזכות הדוגמה שלהם, אנחנו מוצאים שחילוקי הדעות שבאו אחר-כך בין בית הלל לבית שמאי מעולם לא הפכו למחלוקת אישית. האנשים הדגולים האלה השיגו מידה של אחדות בעם ישראל בכך שעמדו בפיתוי ולא ניסו לכפות אחידות. וכאשר מתעלמים מן ההבדלים באישיות או ממתנים אותם, מתקשה האחידות למצוא לה קרקע פורייה לשגשג בה.
הבסיס של תנועת המוסר בליטא של המאה ה-19 היה השאיפה לצמצום האגו והמחלוקות האישיות, שזה הבסיס להשגת אחדות, ולא אחידות, בעולם היהודי. מצד שני, כפי שהדגימו כל הרודנים, קל יותר לכפות אחידות מלהשיג אחדות. אך, למרות זאת, עלינו להמשיך ולשאוף לאחדות בכל פן של חיינו האישיים, משפחתיים, הקהילתיים והלאומיים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
