ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
___________________________
הענין הנרצה ב'אלהים' – מה שכלול בהודאה בכך שיש אלוהים. תפֹּל – אפשרית. מקומות מהלכה – הדרך שהיא עוברת בשמים. פני ילכו – תשרה השכינה בעם ישראל (למרות חטא העגל). הראשונה שבדעות – הדעה שראיותיה הכי מדוקדקות. המשיח – כהן גדול או מלך שנמשחים בשמן בעת המינוי. בגדל אותו – לשבח אותו.
ביאורים
החבר ממשיך לבאר את היחס בין שם אלוהים לשם ה'. כאמור שם "אלוהים" הוא כנגד מידת הדין שעניינה הוא הטבע. כלומר: החוקיות הבסיסית של העולם שכולם מכירים ומבינים. אף לא לאדם אחד יש בחירה אם לקבל את חוק המשיכה או לא, הוא קיים וזהו. כל אחד מבין שיש כוח שגורם לחפץ ליפול לארץ. כך לגבי כל חוקי הטבע, הם משותפים לכל בני האדם. ישנה הבנה בסיסית שיש יסוד פנימי שמאזן את כל מערכת החוקים הזאת. שם "אלוהים" מייצג את אותו יסוד פנימי, את ההשגחה האלוהית שמעל כל החוקים. לעומת זאת שם ה' מייצג אור אלוהי מיוחד, גילוי יחסית נדיר במקום ובזמן מסוים שמתגלה אצל הנביא בנבואתו. גם פרעה קיבל את עניין השלטון הטבעי, אבל את הגילוי המיוחד לא קיבל. זאת מפני שהוא פלאי ולא נתפס כל כך בשכל. הנביא הוא אדם מיוחד שזוכה להתגלות ולנבואה ומתוך כך יכול להדריך את ההמונים שלא זכו לכך. כולם רואים בחוש שהוא צודק אך אין להם כלים כדי לדעת זאת מעצמם. לכן את שם "אלוהים", ניתן להשיג בשכל, וכבר הסכימו עליו הפילוסופים. אך את ה' המיוחד אי אפשר להשיג אלא על ידי הנבואה עצמה. בדרגת הנבואה נכנסת באדם רוח אחרת, התחדשות גדולה שמביאה את האדם לידי ודאות גדולה בדברים שבהם הסתפק. מתוך כך מתעוררת בו תשוקה אדירה להידבק בה' ולעובדו. הפילוסוף מבקש להישאר רק בידיעה עצמה אך אצל עובד ה' ובמיוחד הנביא, ידיעת שם ה' מעוררת למעשים טובים. כאן בעצם חוזר ומתעצם היסוד של הקשר בין הכוונה לבין המעשה. ידיעת ה' מובילה למעשים הטובים.
הרחבות
* שינוי באישיותו של מקבל הנבואה
וְתִתְחַדֵּשׁ בּוֹ רוּחַ אַחֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנֶהְפַּכְתָּ לְאִישׁ אַחֵר", "וַיַּהֲפָךְ לוֹ אֱלֹהִים לֵב אַחֵר". אדם שזוכה לנבואה, זוכה למהפך באישיותו, וכדברי הספורנו : "הנה הנביא יקנה תוספת אור שכלי בלי ספק באור פני מלך בהיותו מתנבא כאמרו 'והתנבית עמהם ונהפכת לאיש אחר', ולכן כאשר הגיד חסדי האל על עמו אמר ואקח מבניכם לנביאים" [פירוש הספורנו לדברים לד, י].
עניין זה נכתב ברמב"ם בהלכות יסודי התורה. בהסבר עניינו של הנביא, האריך הרמב"ם בכמה דברים שבהם צריך הנביא לקדש ולהכין את עצמו כדי להגיע למעלת הנבואה, ואז: "כשיכנס לפרדס וימשך באותן הענינים הגדולים הרחוקים ותהיה לו דעה נכונה להבין ולהשיג... וימשיך לקדש ולרומם את עצמו... מיד רוח הקודש שורה עליו, ובעת שתנוח עליו הרוח תתערב נפשו במעלת המלאכים הנקראים אישים ויהפך לאיש אחר ויבין בדעתו שאינו כמות שהיה אלא שנתעלה על מעלת שאר בני אדם החכמים כמו שנאמר בשאול 'והתנבית עמם ונהפכת לאיש אחר' " [רמב"ם, הלכות יסודי התורה ז, א].
שאלות לדיון
"ותִתְחַדֵּשׁ בּוֹ רוּחַ אַחֶרֶת" איך נחדש את הרוח בעם ישראל כולו?
"לְגֹדֶל מַה שֶּׁיִּמְצָא מֵעֹנֶג הַדְּבֵקוּת בּוֹ". לפי זה נקרא כל היום תהילים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
