ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
וְגַן עֵדֶן עַצְמוֹ, אֲשֶׁר מַרְבִּים בְּנֵי אָדָם לְזָכְרוֹ, אָמְנָם לָקְחוּ אוֹתוֹ מֵהַתּוֹרָה, וְהִיא הַמַּדְרֵגָה אֲשֶׁר הוּכְנָה לְאָדָם, וְאִלְמָלֵא מָרָה הָיָה נִשְׁאָר בָּהּ לָנֶצַח. וְכֵן גֵּיהִנֹּם אָמְנָם הוּא מָקוֹם יָדוּעַ קָרוֹב לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, גֵּיא שֶׁאֵין הָאֵשׁ נִכְבֵּית בּוֹ, שׂוֹרְפִים בּוֹ הָעֲצָמוֹת הַטְּמֵאוֹת וְהַנְּבֵלוֹת וּשְׁאָר הַטֻּמְאוֹת, וְהַמִּלָּה עִבְרִית מֻרְכֶּבֶת.
קטז אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם כֵּן אֵין חָדָשׁ אַחֲרֵי תּוֹרַתְכֶם אֶלָּא פְּרָטִים מִסִּפּוּרֵי גַּן עֵדֶן וְגֵּיהִנֹּם וּמַדְרֵגָתָם, וּכְפֹל אוֹתָם וְהַרְבּוֹת בָּהֶם.
קיז אָמַר הֶחָבֵר: אָכֵן, וְגַם זֶה אֵינוֹ חָדָשׁ, כִּי הַחֲכָמִים כְּבָר הִרְבּוּ לְדַבֵּר בּוֹ, עַד שֶׁלֹּא תִשְׁמַע מִזֶּה דָּבָר שֶׁלֹּא תִּמְצָאֵהוּ לַחֲכָמִים אִם תְּבַקְּשֵׁהוּ.
___________________________
ביתר חקירה – בפרוט רב. זולתו – חנוך [בראשית ה, כד]. מי שהתנבא – בלעם. אחד המלכים – שאול שאל את שמואל על ידי בעלת אוב [שמואל א, כח]. מָרָה – חטא, מרד. והמלה העברית מורכבת – המילה גיהינום מורכבת מ: "גיא בן הנום" [מלכים ב כג, י ועוד].
ביאורים
בחתימת המאמר הראשון חוזר החבר ומחזק את האמונה בייעוד העולם הבא ובשכר העתיד לצדיקים. רמזים לכך קיימים בתורה אך זהו אינו המוקד המרכזי. דבריו של החבר מקבלים משנה תוקף על רקע סיום הפִסקה הקודמת שבה מנגיד החבר את הדתות האחרות, שבהן מספיקה הצהרה בלבד כדי להתקבל לשורות הדת, בעוד היהדות מחייבת קבלת מצוות שביסודן אמורות לתקן ולהעלות את עולמו המוסרי והערכי של האדם המקיים אותן. זהו הבסיס המבדיל בין ייעוד העולם הבא של הדתות לזה הקיים אצלנו. העולם הדתי היהודי קשור קשר בל ינותק עם התעלות והתקדמות מוסרית – ללא הקומה הזאת יקשה על האדם לקיים את המצוות. עיקרון זה נעדר בהרחבתו המפורטת אצל הדתות האחרות, ועל כן הן מתמקדות יותר ברווח שיופיע בעולם הבא. כאשר העולם הזה נראה כגיהנום ניתן רק לתלות את יהבנו בעתיד ובמה שהוא צופן בחובו אך לא בהווה. התורה לעומת זאת, מבקשת שכבר בעולם הזה האדם יחולל בנפשו את השינוי שיוביל להפיכתו לאדם הגון וטוב יותר, פעולות אלה גוררות אחריהן גם ברכה אלוהית המאפשרת להתחבר לעולם הזה, על כל הטוב שקיים בו. לאחר שנקודה זו מתבררת, חוזר החבר ומציין שישנם רמזים גם בתורה המעידים על העולם הבא. נקודה זו מצטרפת לרעיון עמו נפתח המאמר – הנבואה כמקור הוודאות היסודית גם לדתות האחרות. מן הוודאות הזאת שבתורה ושבנבואה שאבו גם הדתות האחרות, הרחיבו וצבעו בצבעים עזים את ייעודי העולם הבא. המקור לכול הוא אם כן – בידיעה הנבואית.
הרחבות
1. השכר העתידי חסר מן הספר
וְשֶׁלֹּא רַבִּים בָּהֶם יִעוּדֵי הָעוֹלָם הַבָּא בְּפֵרוּשׁ כְּמוֹ שֶׁרַבּוּ בְּדִבְרֵי הַחֲכָמִים. התורה מצמצמת את הדיבור בנוגע לשכר לאחר המוות. ישנם מספר אפשרויות להסבר עניין זה (ונימנו על ידי רבי דון יצחק אברבנאל בתחילת פרשת 'בחוקותי'):
א. כדי שלא נעבוד את ה' שלא לשמה, מתוך רצון לקבל שכר: "כדי שיעבוד האדם את בוראו לשמה ולא לתקוות השכר ולא ליראת העונש".
ב. כיוןו שהאדם הגשמי מוגבל בשכלו לקלוט עניינים רוחניים ומופשטים: "שהגמול הרוחני הוא דבר עמוק וקשה על השכל האנושי לציירו ולהשיגו בהיותו מחובר לגוף".
ג. משום שהדבר כל כך פשוט ומובן מאליו: "שהשארות הנפש ותגמולה כפי שלימותה, הוא דבר מתחייב לטבע האנושי".
ד. מתוך חולשת אמונה של דורות ראשונים שלא יאמינו אלא בשכר גשמי הנראה לעיניהם: "והנה אם היה הקדוש ברוך הוא, בדברי הברית אשר עשה על שמירת מצוותיו ותורתו, מיעד ביעודים רוחניים, לא היו בני ישראל מאמינים אותם".
ה. כיוון שעובדי עבודה זרה האמינו בייעודים גשמיים והתורה שללה עבודה זרה, על כן מדגישה שהשכר הגשמי לא נשלל: "הוצרך לומר שלא יחשבו שבביטול אותם העבודות יחסרו מהם הטובות הגשמיות".
ו. כיוון שניתן לקבל את השכר הרוחני, שהוא דביקות באלוהים, כבר בחיים, ממילא השכר אכן כתוב: "שהצלחת הנפש ודבקותה בבוראה יתעלה, שהוא השכר האמיתי, כבר בא מבואר גם בדברי הברית הזה. כמו שאמר: והתהלכתי בתוככם".
ז. התורה כותבת רק שכר גשמי שעשוי לכלול את האומה בכללה ולא שכר רוחני שהינו פרטי: "לא היה אפשר שייכנס בהם שום ייעוד רוחני כלל, לפי שהייעודים האלה היו כוללים לכל האומה".
לתשובות נוספות, עיין עוד באמונות ודעות לרס"ג מאמר תשיעי פרק ב, חובות הלבבות לרבנו בחיי שער הביטחון פרק ד, אבן עזרא על דברים פרק לב פסוק לט, ספר העיקרים לר' יוסף אלבו מאמר רביעי פרק מ ותפארת ישראל למהר"ל פרק נח.
שאלות לדיון
בדבריו, החבר מדגיש עד כמה ברכת 'אלוהי נשמה' היא ברכה יסודית בחיינו. מה המשמעות של 'נשמה טהורה' עבורנו?
מדוע הנביאים לא הזכירו פעמים רבות את העולם הבא ואילו חכמים כן?
לעילוי נשמת שושן בן פלילה ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
