ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמרי במערבא
- מסכת שבת
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
הירושלמי דן בזה בשבת פ"א ה"א [א:], ועיין מה שכתבנו שם.
מקור איסור העברת ד' אמות מהמשכן בבלי צו: • פי"א ה"א [סה:]
מתופרי יריעות למד רבי יהודה, שהיו תופרי היריעות מזרקין את המחטין אילו לאילו. ולאו כרמלית היא? אמר רבי חיננא מן הצד היו מזרקין.
בבבלי נדחה מקור זה ולמסקנה היא הלכה למשה מסיני 1 , ורש"י (ח. ד"ה רחבה) הביא כהו"א הזו.
קלוטה כמי שהונחה בבלי צז.
הירושלמי דן בזה בשבת פ"א ה"א [ה.], ועיין מה שכתבנו שם.
אין רשות הרבים מקורה בבלי צח.
הירושלמי דן בזה בעירובין פ"ט ה"ה [נח.], ועיין מה שכתבנו שם.
דינים בשבת שפטור ומותר פי"א ה"ב [סו.]
חולית הבור והסלע שהן גבוהין עשרה ורחבין ארבעה הנוטל מהן והנותן על גבן חייב, פחות מיכן פטור וכו'. אמר רבי יוחנן: לית כאן פטור אלא מותר (כיוון שהוא טלטול ממקום פטור לרשות הרבים). תמן תנינן: המיפיס מורסא בשבת - אם לעשות לה פה חייב, אם להוציא ממנה הליחה פטור. אמר רבי יוחנן: לית כאן פטור אלא מותר. תמן תנינן: הצד נחש בשבת - אם במתעסק שלא ישכנו פטור, אם לרפואה חייב. אמר רבי יוחנן: לית כאן פטור אלא מותר.
בבבלי ג. וקז. כתב שיש בשבת שלושה פטורים שהם פטור ומותר: צידת צבי (שאינו בירושלמי כאן), צידת נחש ומפיס מורסא.
המעביר מרה"ר לרה"י דרך אוויר - חייב בבלי צט:
הירושלמי דן בזה בשבת פ"י ה"ב [סב.], ועיין מה שכתבנו שם.
כותל של רה"י דינו כרה"י בבלי צט:
הירושלמי דן בזה בעירובין פ"ז ה"ב [מו:], ועיין מה שכתבנו שם.
רואה את הכותל כגמום בבלי ק. • פי"א ה"ג [סו.]
על דעתיה דרבי מאיר בין שיש בו ארבעה על ארבעה בין שאין בו ארבעה על ארבעה את רואה את הכותל כגמום.
בבבלי הלשון: חוקקין להשלים.
מחלוקת בשיעור תל המתלקט בבלי ק.
הירושלמי דן בזה בעירובין פ"א ה"א [ב:], ועיין מה שכתבנו שם.
חילוק בין י' ליותר מי' בסלע שבים בבלי ק: • פי"א ה"ה [סז.]
סלע שבים גבוה עשרה טפחים - אין מטלטלין מתוכה לים ולא מן הים לתוכה, יותר מיכן - נעשית כמחיצה שהוקפה זרעים שאין מותר לטלטל בה אלא בארבע אמות (קרבן העדה וגליון הש"ס פירשו "יותר מכן" - יותר מעשרה טפחים גובה, וגליון הש"ס תמה על כך שלא מצינו חילוק בין עשרה ליותר מעשרה. והפני משה פירש "יותר מכן" - יותר מבית סאתיים, וגם גליון הש"ס כתב שאולי צריך לגרוס כך).
בבבלי אין חילוק בין עשרה ליותר מעשרה.
אסור לטלטל מכרמלית לכרמלית פי"א ה"ה [סז:]
מעתה שתי כרמליות סמוכות זו לזו מטלטלין מזו לזו? (בתמיה). אמר רבי חנניה בריה דרבי הילל: מכיון שהים מקיפה מכל צד כמי שכולה כרמלית אחת (ולכן אסור לטלטל מהסלע לים).
בבבלי לא מפורש מה הדין בזה, אך תוס' עירובין סז: ד"ה ומאי התירו לטלטל אפילו מכרמלית לקרפף יותר מבית סאתיים (אע"פ שמדאורייתא הוא רשות היחיד ורק מדרבנן אסור לטלטל ממנו לרשות היחיד, ככרמלית), וא"כ כ"ש שמותר לטלטל מכרמלית לכרמלית (והיפה עיניים שבת ו: דן בזה).
לבוד בבלי צז. • פי"א ה"ה [סז:]
כל שלשה ושלשה שהן סמוכין למחיצה כמחיצה הן.
בבבלי הלשון היא "לבוד" 2 .
שגגת קרבן שמה שגגה פי"א ה"ו [סז:]
הירושלמי כאן הובא גם בכתובות פ"ג ה"א [טז.], ועיין מה שכתבנו שם.
מתעסק בחלבים ועריות חייב פי"א ה"ו [סז:]
תני: אין מתעסקין לא בחלבים ולא בעריות, המתעסק בשבת פטור, בחלבים ובעריות חייב.
בבבלי סנהדרין סב: גם כן כתב שהמתעסק בחלבים ועריות חייב, אך הוסיף את הטעם: "שכן נהנה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
