ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
איטה בת חנה ארנרייך
בדברינו השבוע נציע חוט מקשר שישמש גם כבריח תיכון המחבר בין כל חלקי הפרשה.
כפי שכבר הזכרנו בעבר עם ישראל נמנה "לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם" (במדבר א' ב). הוא גם חונה "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שם, ב' א). הרעיון המרכזי שעומד מאחורי קביעה זו הוא שלכל ילד יהודי יש את הזכות היסודית לדעת לא רק מי היא אמו אלא גם מי הוא אביו. זכות יסוד זו, היא הבונה את המחנה על אדני קדושה והיא ההופכת את עם ישראל, לעם מיוחד שעורר גם את התפעלותו של הנביא מבני אומות העולם, שבא ל"ברך" ומצא את עצמו באמת מברך. כשבלעם ראה את מחנה ישראל, הוא הכריז "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (שם כ"ד ה). מסביר המדרש ורש"י בעקבותיו: "ראה שלא היו פתחיהן של ישראל מכוונים זה לזה, ..., כדי שלא יסתכל כל אחד ואחד מהם בביתו של חברו" (מדרש אגדה פרשת בלק כד). זו דרכו של המדרש ללמד את הרעיון של שמירת קדושת המשפחה בלשון שתאפשר לחנך על כך, כל ילד יהודי מגיל צעיר מאוד. זהו התנאי להשכנת שכינה על המחנה הישראלי ועל המשכן, שהתורה עוסקת בבנייתו בעקיפין ובמישרין מהתחלת פרשת תרומה בספר שמות ועד לפרשת בהעלותך. כך מפורש גם בגמרא: "אמר רבי יוחנן: מברכתו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו, ביקש לומר לא תשרה שכינה עליהם שנאמר מה טבו אהליך יעקב..." (סנהדרין קה ע"ב). גם פרשת במדבר וגם פרשת נשא עוסקות במילוי התנאי היסודי של שמירת קדושת המחנה כתנאי להשכנת שכינה. המִפקדים נערכו כדי להראות קבל עולם שאכן מחננו קדוש, אפשר למנות את כולם לבית אבותם. ממילא יש מקום למשכן ולכן צריך גם את הלויים משמשיו. לכן, צריך לשלוח את הטמאים אל מחוץ למחנה הקדוש. לכן אין מקום למעילות ובגידות במחנה ישראל. פרשית המעילה בכספים נגררה לתוך פרשתנו על ידי פרשת סוטה שגררה אחריה גם את פרשת נזיר.
אחרי שהתברר כי העם מִתפּקד וחונה "לְבֵית אֲבֹתָם", אז ניתן לברך את העם בברכת כהנים שהצטרפה מרגע זה לברכת הבנים שטבע יעקב, היא הברכה שכל אב יהודי מברך את בניו ובנותיו מתוך ודאות מוחלטת בייחוסם.
בסופו של הליך חשוב ויסודי זה, הבנוי על הזכות הבסיסית של כל ילד יהודי להכיר את אביו ולהתייחס אחריו, יכולה המשפחה היהודית לשמש בסיס להשכנת שכינה באופן פרטי ויכול מחנה ישראל לשמש כבסיס להשכנת שכינה באופן כללי.
נסיים בתפילה כי יתקיים בנו "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹקים" (שמות כ"ט מה).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
