ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
זהבה בת צבי
כרמז אל דבר – שם זה אינו מבטא את המהות אלא רומז לה. כי הרמז הוא לצד מסֻים – הרמז מבטא הגדרה מסוימת. ויש שרומזים וכו' – לפעמים הפועל נקרא בשם הנפעל ממנו. המשמשים לו שמוש ראשון – נפעלים ממנו באופן ישיר. כליוֹ הראשון – המקום הראשון שבו ניכר ומופיע השכל. המרכבים – הנבראים שבארץ, המורכבים מיסודות שונים. עד אליו – אל ה'. דרך העברה – משל ומליצה. האשים – ריבוי של אש. הנפלאות עמו – בזמן שהארון נמצא. קוראים העין רואה וכו' – כלומר: אנו רגילים לומר שהעין רואה, אך באמת העין היא כלי שהנפש רואה על ידו. משמשים ברצונו – מגשימים במעשיהם את רצון ה'. וכאשר יהיה הדבור וכו' – כאשר אדם מדבר עם ה' בפני אחד מהדברים המציינים נוכחות אלוהית, הוא משתמש בשם אדנות. ורבו התארים והעצם אחד – הקב"ה מתואר בתיאורים שונים, אך עצמותו אחת. להתחלף מקום המקבל – התארים שונים מצד ההופעות השונות שנקלטות ע"י האנשים. קרני האור והשמש אחת – קרני השמש פועלים בצורה שונה בעצמים שונים, למרות שהם מגיעים ממקום אחד. בלתי משגת – מופשטת, ללא יכולת תפיסה רציונאלית.
ביאורים
שם 'א-ד-ני' הוא שם מיוחד. אנחנו משתמשים בשם זה כאשר הקב"ה מתגלה אלינו דרך תופעות או חפצים. כאשר הוא מתגלה אלינו בהתגלות נבואית אנחנו פונים אל אותה התגלות, אך בעצם מתכוונים לקב"ה בעצמו. למשל, כשאנו אומרים שצריכה להיות לנו יראת שמים, אין הכוונה שאנו צריכים לירא מהשמים בעצמם. כוונתנו היא שאנו צריכים לירוא ממי ששוכן בשמים, שהוא הקב"ה. אנו משתמשים בזה בשפה המדוברת פעמים רבות. למשל, כשאנו אומרים על אדם שהוא חסר גג כוונתנו שהוא חסר בית. אין כוונתנו למשמעות המילולית ולכך שיש לו בית ורק גג חסר מעל לראשו. דוגמה נוספת – כאשר אנו אומרים שהעין רואה ודאי שאין העין הגשמית החומרית רואה, אלא הנפש שמפעילה אותה. כמו שהכינור לא מנגן מעצמו אלא יש כנר שמנגן בו.
אם כן, למה אנו משתמשים דווקא במילים הללו כביטוי למה שמסתתר מאחוריהם ולא באיברים או בחפצים אחרים? הסיבה לכך היא שהם האיברים או החפצים הכי קרובים למי שעומד מאחוריהם. למשל, כשאנחנו רואים מכונית, אפשר לומר שהקב"ה ברא את המכונית. אמירה זו היא נכונה מכיוון שה' ברא את האדם ונתן לו חכמה, ויצירת המכונית נובעת מהחכמה הזו. אך לא נאמר שה' מתגלה דרך המכונית, מכיוון שזו שרשרת סיבות די ארוכה. לעומת זאת, אנו אומרים שה' נמצא בשמים. השמים הם מעשה ידיו של הקב"ה ומכיוון שאין לאדם נגיעה כלשהיא בבריאתם נוח לנו לומר שהם בריאת הקב"ה ושהוא מתגלה בהם. כשאנו משתמשים בשם 'אדני' אנו פונים למלאכים או לאנשי קודש או לדברים נוספים שה' מתגלה דרכם באופן ישיר. אנו פונים לאותם דברים, אך מתכוונים בעצם לקב"ה שמסתתר מאחוריהם.
הרחבות
* האיסור והסכנה בהסתכלות למקומות רוחניים אסורים
הַצּוּרָה הָרוּחָנִית אֲשֶׁר רָאוּהָ הַיְּחִידִים, "וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר". בדברי חז"ל מצינו שאותה ראייה של יחידים מהווה דבר בעייתי, כשמגיע בשר ודם לראות דברים שאותם אסור לו לראות.
רש"י על התורה כתב על הסתכלות זו: "ויראו את אלהי ישראל – נסתכלו והציצו ונתחייבו מיתה, אלא שלא רצה הקדוש ברוך הוא לערבב שמחת התורה, והמתין לנדב ואביהוא עד יום חנוכת המשכן, ולזקנים עד 'ויהי העם כמתאוננים וגו' ותבער בם אש ה' ותאכל בקצה המחנה' – בקצינים שבמחנה" [רש"י לשמות כד, י]. אדם המביט כביכול ל"אלוהי ישראל", מתחייב מיתה, וכדברי הקב"ה: "כי לא יראני האדם וחי" [שמות לג, כ].
בדומה לזה מצינו בדברי הגמרא: "תנו רבנן: ארבעה נכנסו בפרדס... בן עזאי הציץ ומת... בן זומא הציץ ונפגע... אחר קיצץ בנטיעות רבי עקיבא יצא בשלום". הסביר רש"י: "נכנסו לפרדס – עלו לרקיע על ידי שם... הציץ – לצד השכינה. ונפגע – נטרפה דעתו" [חגיגה יד:].
אדם המביט במקומות שכאלה, עלול להגיע למצב של כפירה בשכינה וכמו שראינו בגמרא שם בעניין אחר, שקיצץ בנטיעות ואמר: "שמא חס ושלום שתי רשויות הן". וכעין זה קרה לאותם שעליהם נאמר שראו את הקב"ה, וכפי שדרשו חז"ל: "ותחת רגליו מלמד שהגיסו דעתן והשוו עליונים לתחתונים" [מכילתא דרשב"י כד, י].
שאלות לדיון
הברטנורא מפרש "ומשחקי בקוביא... פסולים לעדות, לפי שאין מתעסקין ביישובו של עולם ואין בהם יראת שמים " מדוע מי שמשחק בקוביה אין בו יראת שמיים? יש משחקים שמותר לשחק?
"אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא — לְרַבּוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים" מהו תוכן היראה כלפי ת"ח? כמה תורה צריך ללמוד בשביל להיות תלמיד-חכם?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
