ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
בוקר אחד, אחרי תפילת שחרית, לקח את סכיניו והלך עם כיס הטלית והתפילין. כאשר הגיע לכפר מרוחק לן אצל מוזג יהודי ושאל אם יש לו בהמות או עופות לשחוט. הלה ענה כי זה עתה הלך השוחט שלהם ששחט בעבורו עגל ועוף. השוחט נאנח והמשיך בדרכו עד שהגיע ליער גדול, שם ישב לנוח תחת אילן.
לפני שקיעת החמה הקיץ, התפלל מנחה ועמד לצאת מהיער. השמש שקעה ולפתע שמע קול קורא: "עמוד!". לחרדתו ראה כי גזלנים השיגו אותו. הם קשרו אותו והתכוונו להורגו. לפתע עלה רעיון במוחו. הוא אמר: "חברכם אני. ראו כי יש באמתחתי סכינים שאני שוחט בהם בני אדם".
הם בדקו וראו כי אכן יש לו סכינים חדים וקיבלוהו כחבר בכנופייתם. אט אט למד את דרכם והחל לגזול ולרצוח כמותם, עד שלבסוף עלה על כולם והפך לראש הכנופיה. הוא בנה לו בית בלב היער ובו מרתף עמוק. ביום נחבא שם ובלילה יצא ללסטם את הבריות. פחד גדול נפל על כל הולכי הדרכים. שוטרים וחיילים נשלחו לתפוס את כנופייתו, אך לא הצליחו במשימתם.
יום אחד עבר בדרך הרב זאב וולף כדי להגיע אל רבו הקדוש המגיד ממזריטש בחג שבועות. בערב חג מתן תורה הגיע לפרשת דרכים ולפתע פגע בו שודד חמוש ולקחו לעובי היער בין האילנות, שם הכניסו למרתף הבית ותבע את כספו. הרב וולף מסר לו את הזהובים הספורים שהיו ברשותו והשודד הוציא את חרבו כדי להורגו.
נשא הרב את עיניו השמימה והתפלל: "בידך אפקיד רוחי, פדית אותי א-ל אמת", ואז פנה אל השודד ואמר: "הריני בידך. עשה בי כרצונך, רק אנא תן לי לרחוץ את ידיי ולברך את ברכות התורה כי עלה השחר, לקרוא קריאת שמע ולהתוודות בטרם תהרגני".
השודד הביא לרב מים, והרב אמר "אלוקי נשמה" בכוונה גדולה, באנחות עמוקות ובעין דומעת. כאשר שמע השודד את אנחות הרב נפל ארצה והתעלף. הרב טיפל בו בכל כוחו למרות הסכנה שבדבר ולבסוף העירו.
אז התוודה השודד בפני הרב כי הוא השוחט שהרב פסל לפני שנים רבות וסיפר לו את כל קורותיו.
"בתחילה חשבתי שאתה סוחר גדול, ורק עתה נזכרתי כי אתה הרב זאב וולף", אמר.
השודד התחנן לרב שימחל לו וביקש שייתן לו סדר תשובה. הרב ענה: "קום קרא לה' כי שערי תשובה פתוחים לפניך. אל תפחד".
"אבל איך לא אפחד?!" התייפח השודד, "הרי שפכתי דמים לרוב?!"
ראה הרב וולף כי צערו של השודד כן והדבר נגע ללבו.
"כל זה אני גרמתי לך", אמר הרב, "בגלל שזרקתי אותך לגמרי ולא קיימתי את מאמר חז"ל 'הוו מתונים בדין'. בוא ניסע יחד אל הרב המגיד ממזריטש ושם נבקש שנינו דרך תשובה לתקן את המעוות, כי אין דבר העומד בפני התשובה".
השודד נטש את ביתו ואת כל רכושו ונסע עם הרב זאב וולף לחגוג את חג השבועות במזריטש.
בליל החג, כאשר כולם באו לקבל את פני המגיד, נפתח לשוחט מקור דמעתו והוא בכה ונפל ארצה לעיני כולם. לאחר שעוררו אותו ישב בין האורחים, אבל לבו לא היה עמו מרוב צערו. הוא שמע דברי תורה מפי המגיד וקרא תיקון ליל שבועות בלב נשבר.
לפני אור הבוקר הלך לטבול ואחר כך החל להתפלל שחרית. כאשר קראו בתורה את עשרת הדברות חרד השוחט חרדה גדולה וצעק: "עברתי על כל הדיברות ואין לי כפרה עולמית, גדול עווני מנשוא", ואחר כך נפל ארצה.
המגיד נתן לשוחט דרך תיקון, והוא ישב אצלו ועשה תשובה עד יום מותו.
לאחר פטירת השוחט הגיע הרב זאב להספידו ואמר במרירות עצומה: "מוריי ורבותיי, אני גרמתי לכל עוונותיו, כי לא קיימתי את מאמר חז"ל 'הוו מתונים בדין'. ומכאן אזהרה רבה לכל הרבנים שלא לדחות בשום אופן תלמיד בשתי ידיים כמו שדחה אלישע את גיחזי, אלא לעולם יד שמאל תהיה דוחה ויד ימין מקרבת. והכול בסבלנות גדולה על פי התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום".
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
