ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נפתלי בן גילה
רבה של לובלין חש בהלך הזקן, ציווה על העגלון לעצור את העגלה, והזמין אליה את ההלך. לאחר שעלה הזקן והניח את שקו בעגלה, חזר הרב לפלפל בהלכה עם הדיין היושב לידו. הם התווכחו והתחדדו בסברא של תוספות ובדיוק מסוים ברמב"ם. הרב דובריש סיפר לדיין על דברי רמב"ם מופלאים שאין להבינם כלל. הדיין ניסה להסביר את הרמב"ם, והרב סתר את דבריו מיד.
דממה השתררה במרכבה. שני המתפלפלים לא שמו לבם לזקן שביקש מהעגלון שיעצור לו כעת כי דרכו נפרדת מדרכם. כאשר קם, פלט, כבדרך אגב, כי לפי משנה מסוימת במסכת טהרות, דברי הרמב"ם מובנים מאוד.
הרב דובריש קפץ ממקומו. כל הדרך לא שם לבו כלל להלך הזקן, שחשבו לאיש קשה-יום שבקושי מכיר חומש, ולפתע הוא שומע מפיו, בדרך אגב, חידוש עצום שרק גאון עצום יכול לחדש. הרי עידן ועידנים שהוא עמל להבין את דברי הרמב"ם הללו, וכבר הציע את הקושיה בפני גדולי הדור שלא הצליחו ליישבה, והנה זקן עני ואלמוני מפצח את התעלומה כלאחר יד...
הרבי מלובלין רצה לעכבו, לתהות על קנקנו ולהשתעשע עמו בדברי תורה, אבל הזקן סרב, ואמר כי הוא ממהר לדרכו.
"תגידו לפחות מה שמכם", התחנן הרב.
הזקן השיב "אלעזר השתוי", ונעלם בין השיחים הקוצניים...
אותו הלך זקן היה חסיד של הרבי מקוצק. כאשר הגיע לחצר הרבי, לא סיפר לאיש על פגישתו עם הרב מלובלין, שהיה ידוע בהתנגדותו העזה לחסידים בכלל ולחסידי קוצק בפרט.
באותה עת הגיע אל הרב מלובלין חסיד קוצק צעיר, וביקש שימנהו למשרת שוחט ובודק שהתפנתה. הרב אמר בתוקף: "שוחט צריך להיות תלמיד חכם ובקיא בהלכה, למדן שיש לו המלצה מרב גדול בתורה!".
החסיד נפל לחלישות דעת, ואז פגש בקוצק את אלעזר מביאליסטוק. כדי לפרוק את צערו, שח לו על התנגדותו של הרב מלובלין למנותו לשוחט. אלעזר אמר לו: "אתן לך כתב המלצה לרב של לובלין. זה יעזור!".
החסיד צחק בפה מלא. מי מכיר את ר' אלעזר מחוץ לכותלי בית-המדרש של קוצק? הרי חסידי קוצק שנואים ביותר בביאליסטוק, ומה תועיל המלצתו?! אולי זה טוב כמהתלה פורימית, אבל מה לעשות שפרנסת משפחתו ופרנסת משפחת שארו, השוחט המנוח, תלויים לו מנגד...
החסיד התהלך מספר ימים בקוצק כשהוא אובד עצות. בלית ברירה פנה שוב לר' אלעזר. זה רשם לו דבר-מה על נייר, ותחבו במעטפה. החסיד הודה לו בחיוך, כשהוא חושב בלבו: אם המלצתו לא תביא לי את המשרה המיוחלת, לפחות תגרום לקצת בדיחות הדעת...
מרוב סקרנות הוא פתח את המכתב, ועיניו חשכו. בסיומו של כתב ההמלצה נחתם: "אלעזר השתוי"...
כמובן, החסיד החליט שלא למסור את המכתב, הרי לשם מה יעשה מעצמו צחוק ויושם ללעג וקלס? הרב דובריש יחשוב כי הוא מטורף המביא לו מכתב מאדם שתוי. הוא בא ללובלין מיואש לחלוטין, מקפיד בלבו על הרב ושבעת טובי העיר על כך שעליו להסתיר את זהותו בפניהם כחסיד קוצק ולהביא מכתבים מרבנים מפורסמים.
החסיד נואש לחלוטין מהמשרה המיוחלת, והחליט שלפחות יתנקם ברב כאשר יביא לו מכתב המלצה משיכור אלמוני, וכך יוכיח לו שאין הוא מחשיב את הרבנים המתנגדים...
לאחר שמסר את המכתב לשמשו של הרב דובריש, חמק במהירות מהבית. הוא החל לחשוב שהרב יקפיד עליו מאוד ויצווה לעשות בו שפטים, ולכן רץ במהירות ברחוב, מבלי שאיש רדף אחריו.
כעבור כמה ימים קיבל החסיד, לתדהמתו, מינוי מרבהּ של לובלין להיות שוחט ובודק. פרנסי העיר התנגדו בטענה שמדובר בקוצקאי, אבל הרב דרש בתוקף כי יקבל את המינוי, מפני ש"גאון אדיר המליץ עליו"...
החסיד הצעיר עשה את דרכו לקוצק מלא השתאות, ומיהר להיפגש עם ר' אלעזר כדי לדעת מה פשר החתימה התמוהה וההמלצה שבאה בעקבותיה. החסיד הוותיק השתיקו, ואמר בחיוך: "אם תגלה שהרב מלובלין טועה בי, יגלו אחרים שהוא טעה בך..."
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
