ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
וְהִגִּיעַ רַבִּי עֲקִיבָה אֶל גְּבוּל קָרוֹב לַנְּבוּאָה עַד שֶׁהָיָה נִכְנָס וְיוֹצֵא בְּעוֹלַם הָרוּחָנִיִּים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו: "אַרְבָּעָה נִכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס, אֶחָד הֵצִיץ וּמֵת, וְאֶחָד הֵצִיץ וְנִפְגַּע, וְאֶחָד הֵצִיץ וְקִצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת, וְאֶחָד בָּא בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְּשָׁלוֹם, וּמַנּוּ, רַבִּי עֲקִיבָה". וְהָיָה זֶה שֶׁמֵּת מִמִּי שֶׁלֹּא יָכֹל לִסְבֹּל רְאִיַּת הָעוֹלָם הַהוּא מִבְּלִי שֶׁתִּתְפָּרֵק הַרְכָּבָתוֹ, וְהַשֵּׁנִי נִטְרְפָה דַּעְתּוֹ וְנֶחֱרַד הַחֲרָדָה הָאֱלֹהִית, וְלֹא הוֹעִיל לִבְנֵי אָדָם. וְהַשְּׁלִישִׁי קִלְקֵל בַּמַּעֲשִׂיּוֹת מִפְּנֵי שֶׁהִשְׁקִיף אֶל הַשִּׁכְלִיּוֹת, בְּאָמְרוֹ: אֵלֶּה הַמַּעֲשִׂים אֵינָם אֶלָּא כֵּלִים וּמַכְשִׁירִים לְהַגִּיעַ אֶל זֹאת הַמַּדְרֵגָה הָרוּחָנִית, וַאֲנִי כְּבָר הִגַּעְתִּי אֵלֶיהָ, וּלְפִיכָך לֹא אָחוּשׁ לְמַעֲשֵׂי הַתּוֹרָה, וְהִתְקַלְקֵל וְקִלְקֵל, וְתָעָה וְהִתְעָה. וְרַבִּי עֲקִיבָה הוּא אֲשֶׁר הָיָה נִכְנָס וְיוֹצֵא בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת מִבְּלִי שֶׁהִשִּׂיגוֹ נֵזֶק, וּכְבָר נֶאֱמַר עָלָיו: "רָאוּי הָיָה שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו שְׁכִינָה כְּמשֶׁה אֶלָּא שֶׁאֵין הַשָּׁעָה רְאוּיָה לְכָך". וְהוּא מִכְּלַל הֲרוּגֵי מַלְכוּת, וְהוּא אֲשֶׁר בְּשָׁעָה שֶׁנֶּהֱרַג הָיָה שׁוֹאֵל אֵת תַּלְמִידָיו הַאִם הוּא זְמַן קְרִיַּת שְׁמַע, כְּדֵי שֶׁיִּקְרָא אוֹתָהּ, וְאָמְרוּ לוֹ: "רַבֵּנוּ, עַד כָּאן?" וְאָמַר לָהֶם: "כֹּל יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל מִקְרָא זֶה 'בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ' וַאֲפִלּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשְׁךָ, עַכְשָׁיו שֶׁבָּא לְיָדִי לֹא אֲקַיְּמֶנּוּ? וְהָיָה מַאֲרִיך בְּאֶחָד עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ".
סו אָמַר הַכּוּזָרִי: כְּמוֹ זֶה יִחְיֶה חַיִּים עֲרֵבִים, וְיָמוּת מָוֶת עָרֵב, וְאַחַר כֵּן יִחְיֶה הַחַיִּים הַנִּצְחִיִּים בַּעֲרֵבוּת מַתְמֶדֶת.
___________________________
הממנה – הנשיא. ומעבירים המעבר – מחליפים את מי שנדרש להחליפו. במעשיות – מעשי המצוות המעשיות. שני העולמות – העולם העליון והמופשט והעולם הזה.
ביאורים
דבר נוסף השומר על איכות המסורת ואמיתותה הוא שקיימים אנשים רבים בכל חלקי העם שעוסקים יומם ולילה בשקידה על לימוד התורה. יש אנשים שפנויים מכל העיסוקים השונים, גם ממיסים המוטלים על הציבור ומתפקידים ציבוריים אחרים וכל עיסוקם הוא לימוד התורה. הציבור מחזיק ומפרנס אותם בשביל המטרה הגדולה הזו, כי הוא יודע שהם הלב הנותן חיים לכל שאר חלקי העם. כאשר יש אנשים רבים שיושבים ועמלים בתורה ללא הפסקה הדבר מבטיח לשמר ולקיים את התורה בעם ישראל. וכל לומדי התורה האלה שואבים את ידיעותיהם מהיושבים בלשכת הגזית, מהסנהדרין. הסנהדרין התקיימה לכל אורך התקופה שפירט ריה"ל עד סמוך לחורבן הבית השני. רצף זה של מסורת איתנה של ראשי החכמים המקבלים תלמיד מפי רבו, ורבים מרבים מבטיחה את אמינות המסורת. ומהם יוצא לימוד התורה לכל ישראל בכל מקומות מושבותיהם.
ומוסיף ריה"ל עוד שתי נקודות יסודיות וחשובות ביחס לחכמתם של חכמינו הקדושים. חז"ל יחד עם עיסוקם הרב בתורה היו חכמים גדולים גם באסטרונומיה ובמדעים, והיו ביניהם שידעו חוכמות רבות מאד. כל אלה היו, כמובן, כלי שרת בידם לפסיקת הלכות, לתקן תקנות וליישר את הדעות בדרך סלולה ונכונה. גם לאחר תקופת התנאים והאמוראים היו לנו בכל דור חכמים שהיו בקיאים בתחומים רבים ובעלי ידע באפיקים רחבים.
הנקודה השנייה היא שגם לאחר שבטלה הנבואה, הייתה קיימת בקרב החכמים הגדולים רוח הקודש. זוהי מדרגה פחותה מהנבואה, אך היא הרבה מעל ההישענות על השכל בלבד, וגם היא מבטיחה את אמיתות דבריהם ונכונותם. לחכמים הייתה ראייה פנימית רוחנית ולא רק ראייה חיצונית בעיני הבשר בלבד. זאת אפשר ללמוד, למשל, מרבי עקיבא.
הרחבות
* מכח הדור
אֶלָּא שֶׁאֵין הַשָּׁעָה רְאוּיָה לְכָך. מעלתם הרוחנית של תלמידי החכמים קשורה בקשר חזק מאוד במדרגה הרוחנית של הדור. גם בזמן קבלת התורה במעמד הר סיני, כשעשו בני ישראל את העגל, אמר הקב"ה למשה רבנו "לך רד כי שחת עמך" [שמות לב, ז], ופירש רש"י שם "לך רד- מגדולתך, לא נתתי לך גדולה אלא בשבילם" (ועיין לעיל ב נו).
* לחבר שמים וארץ
אֶחָד הֵצִיץ וּמֵת. זהו בן עזאי, שהיה שקוע כל כולו בלימוד התורה ושקידתה, עד כדי כך שפרש מחיי נישואים [יבמות סג:]. הוא אמנם נשא את ביתו של ר' עקיבא, אך מיד גירש אותה [סוטה ד:], או שאירס אותה בלבד [כתובות סג.]. הוא לא יכול לחיות חיים גשמיים, משום שלא יכול לעזוב את אהבתו לתורה. גם כאשר נכנס ל'פרדס' התפרדה רוחו מגופו (עיין עוד בהמשך הספר ד, ג בסופו).
* המצוות אינן אמצעי זמני
וְאֶחָד הֵצִיץ וְקִצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת. אלישע בן אבויה המכונה 'אחר' סבר שהמצוות הן רק כלי, אמצעי להשגת המטרה, והמטרה היא השגות שכליות. כאשר השיג את ההשגות ההן חשב שכבר אינו צריך את קיום המצוות. אך זו כמובן טעות, כי המצוות אינן אמצעי בלבד, אלא ציווי אלוהי, שיש לו מטרה בפני עצמו. [ועיין האגרות ראי"ה א, קמ].
שאלות לדיון
מהי הדרך הנכונה להוציא גדולי ישראל מובחרים?
מדוע מקובל לומר שרבי עקיבא הוא עיקר 'תורה שבעל פה'?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
