ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
סג אָמַר הֶחָבֵר: הָאֱמֶת וְהַנָּכוֹן הֲרֵי הוּא, שֶׁכּוֹתֵב דִּבְרֵי יְמֵי הַמִּקְרָא לֹא עָסַק בַּנִּסְתָּרוֹת, אֶלָּא בַּמְפֻרְסָמוֹת הַגְּלוּיוֹת, וְלֹא הִזְכִּיר אֵצֶל יְהוֹשֻׁעַ דָּבָר מֵחָכְמָתוֹ שֶׁקִּבֵּל מֵה' וּמִמּשֶׁה, אֶלָּא הִזְכִּיר אֵת יוֹם עֲמִידַת הַיַּרְדֵּן, וְיוֹם עֲמִידַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְיוֹם הַמִּילָה, לְפִרְסוּמָם אֵצֶל הֶהָמוֹן, וְכֵן מִסִּפּוּרֵי שִׁמְשׁוֹן וּדְבוֹרָה וְגִדְעוֹן וּשְׁמוּאֵל וְדָוִד וּשְׁלֹמֹה, וְלֹא הִזְכִּיר מֵחָכְמוֹתֵיהֶם וְלֹא מִמַּה שֶּׁהָיָה לָהֶם מֵהַמָּסֹרוֹת בַּתּוֹרָה דָּבָר, אֲבָל הִזְכִּיר מִסִּפּוּרֵי שְׁלֹמֹה מְזוֹנוֹ הָרַב וְעָשְׁרוֹ הַגָּדוֹל, וְלֹא הִזְכִּיר מִנִּפְלְאוֹת חָכְמָתוֹ זוּלַת "אָז תָּבֹאנָה שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹנוֹת", מִפְּנֵי שֶׁאֵרַע הַדָּבָר בְּמַעֲמַד הֶהָמוֹן, אֲבָל חָכְמוֹתָיו עִם מַלְכַּת שְׁבָא וְזוּלָתָהּ לֹא הִזְכִּירָן, כִּי לֹא הָיְתָה כַּוָּנַת הַמְחַבֵּר לְהַזְכִּיר כִּי אִם הַמְפֻרְסָם אֵצֶל הֶהָמוֹן אֲשֶׁר דִּבְּרוּ בּוֹ הָרַבִּים, אֲבָל הַסִּפּוּרִים הַמְיֻחָדִים אֲשֶׁר הָיוּ מְדַבְּרִים בָּהֶם הַיְּחִידִים, כֻּלָּם אָבְדוּ מֵאִתָּנוּ, מִלְּבַד מְעַטִּים, אוֹ נְאוּמֵי הַנְּבוּאָה הַצַּחִים אֲשֶׁר עָרְבָה לִבְנֵי אָדָם זְכִירָתָם לַחֲשִׁיבוּת עִנְיָנָם וְצַחוּת לְשׁוֹנָם.
וְכָך לֹא כָּתַב מִדִּבְרֵי יְמֵי עֶזְרָא וּנְחֶמְיָה אֶלָּא הַמְפֻרְסָם בֶּהָמוֹן, וְהָיָה יוֹם עֲשִׂיַּת הַסֻּכּוֹת יוֹם מְפֻרְסָם, בְּמַה שֶּׁהִתְעוֹרְרוּ בְּנֵי אָדָם וְעָלוּ לֶהָרִים בִּשְׁבִיל עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְּמָרִים, וְהָיָה "וַיִּמְצְאוּ כָּתוּב" כִּנּוּי לִשְׁמִיעַת עַם הָאָרֶץ וְהֶהָמוֹן, וְהִתְעוֹרְרוּתָם לַעֲשִׂיַּת הַסֻּכּוֹת, אֲבָל הַיְּחִידִים לֹא נֶעֶלְמָה מֵהֶם מִצְוָה קַלָּה, כֹּל שֶׁכֵּן חֲמוּרָה. וְכִוֵּן כּוֹתֵב דִּבְרֵי הַיָּמִים לְפָאֵר אוֹתוֹ הַיּוֹם, כַּאֲשֶׁר כִּוֵּן בְּיוֹם גֵּרוּשׁ הָעַמּוֹנִיּוֹת וְהַמּוֹאֲבִיּוֹת, כִּי הוּא הָיָה יוֹם רשֶׁם גָּדוֹל בְּגָרֵשׁ בְּנֵי אָדָם אִמּוֹת יַלְדֵיהֶם, וְהוּא דָּבָר כָּבֵד וְקָשֶׁה, וְאֵינִי סָבוּר שֶׁיֵּשׁ אֻמָּה שֶׁתַּעֲשֶׂה כַּדָּבָר הַזֶּה מִתּוֹך מִשְמַעַת לֵאלֹהֶיהָ זוּלָתִי הַסְּגֻלָּה הַזֹּאת. וּבְשֶׁל זֶה הַפִּרְסוּם נֶאֱמַר "וַיִּמְצְאוּ כָּתוּב", רְצוֹנוֹ לוֹמַר כִּי כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַקּוֹרֵא לִפְנֵי עַם הָאָרֶץ אֶל "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי", הִתְעוֹרְרוּ בְּנֵי אָדָם, וְהָיְתָה חֲרָדָה גְּדוֹלָה בַּיּוֹם הַהוּא.
___________________________
בנסתרות – מאורעות שלא התפרסמו בקרב ההמון. הסגולה – עם ישראל.
ביאורים
לאחר שלמדנו אתמול על סדרת החינוך שהעביר החבר למלך כוזר, מנסח המלך את שאלתו באופן אחר. הוא עדיין מחפש תשובה לשאלה, אבל השאלה מגיעה ממקום שונה. לא מזלזול בחכמתם של חכמינו הקדושים, אלא מרצון להבין את הסתירה שמצא. ולכן הוא לא מקשה על חז"ל ממצווה מפורשת בתורה, אלא שואל כיצד יש להבין את הכתוב בפסוק בספר נחמיה. על שאלה כזו יכול להשיב לו החבר.
ריה"ל אומר יסוד חשוב ללימוד ספר התנ"ך. הנביאים שכתבו את התנ"ך לא מסרו בו את פרטי ההלכות הנתונות בעל פה, וגם לא פירטו את חכמתם הרבה של חכמי כל דור. הם כתבו רק את הדברים המפורסמים והידועים לכולם, כדי ליצוק במעשים הגדולים האלה תוכן. מטרתם של כותבי ספרי הנביאים הייתה להראות את השגחת ה' על עמו ישראל. איך בשעה שעושים ישראל רצון אביהם שבשמים, מקיימים מצוותיו וחוקותיו וגם אוהבים זה את זה ולא רבים איש עם רעהו, זוכים לגדולה ולחיי עושר ורווחה. וכן להיפך חלילה, בשעה שמכעיסים את הקב"ה נענשים על כך ויורדים מטה, משתעבדים למלכויות זרות וסובלים מעוני, מרעב וממלחמה.
התנ"ך כולו בא לספר את הדברים המפורסמים בישראל. כולם יודעים אותם, בין ראו ובין שמעו, וכוונת התנ"ך היא להעמיק את המבט, שלא נחשוב שהדברים הם מקרה בלבד, ואין באמת קשר בין מעשיהם של ישראל לשכר ולעונש שהם מקבלים. התנ"ך בא להראות את העומק של המציאות. לכן גם הסיפורים של הסוכות וגירוש העמונים, כוונתם להראות לנו את גודל המעמד שהיה באותה התקופה, ואת ההשתדלות הרבה של ישראל בקיום המצוות. החכמים מעבירי המסורת ידעו תמיד את ההלכה, החידוש היה שגם האנשים בעם שמחמת הגלות לא הקפידו לקיים את ההלכה, קיימו אותה כעת מתוך יראת שמים גדולה ושמיעה לדברי החכמים, על אף הקושי הגדול בקיומה.
הרחבות
* נבואה שנצרכה לדורות
כֻּלָּם אָבְדוּ מֵאִתָּנוּ, מִלְּבַד מְעַטִּים. הנבואות המצויות בידינו הן מעט מהנבואות שנאמרו לישראל בזמן שהיו בינינו נביאים, כמו שאומרת הגמרא "הרבה נביאים עמדו להם לישראל, כפליים כיוצאי מצרים, אלא נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה ושלא הוצרכה לא נכתבה" [מגילה יד]. רק נבואה שנצרכה לדורות נכתבה, ואילו נבואה שנאמרה רק לאנשי אותו הדור לא נכתבה, מפני שלנו לא היה לקח להפיק ממנה. למשל, שאול הלך בדרך ולפתע פגש בקבוצת נביאים [שמואל א י, ה]. הנביאים שהחביא עובדיה מפני איזבל [מלכים א יח, ד].
* מואבי ולא מואבית
בְּיוֹם גֵּרוּשׁ הָעַמּוֹנִיּוֹת וְהַמּוֹאֲבִיּוֹת. הקשה ה" אוצר נחמד " על 'הכוזרי', שעל פי ההלכה אין צורך לגרש את הנשים העמוניות והמואביות, כפי שדרשו חז"ל "עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית" [יבמות עו:]. אולם בהגהה על ה"אוצר נחמד" מעיר שלא אמר החבר שיש איסור בנשיאת גיורת עמונית או מואבית, אלא שמחמת הגלות הייתה התבוללות ונשאו נשים שלא נתגיירו (עיין עזרא י). בשעת השיבה לארץ התחזקה שמירת ההלכה והעברת המסורת בכל חלקי העם. כשעמדו על העוון שעשו, מחמת הבהלה והצער שחשו על שנשאו נשים נכריות לא גיירו אותן אלא גרשום.
שאלות לדיון
לאור דברי ריה"ל, מהו היחס הראוי למדרשי חז"ל שאינם מפורשים בכתוב?
מדוע יש צורך לכתוב דווקא את הדברים המפורסמים אצל המון העם?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
