^ 1.. כפי שבא לידי ביטוי בברכות של יעקב את בניו, וכך מוסבר בהרחבה בספר אורות מציון מאמר ראשון ובספר מעבור הארץ בסופו על היחס בין השבטים לבין מיקומם בנחלת הארץ.
^ 2.. בראשית מח, ה.
^ 3.. רות ד, יא.
^ 4.. חלק א, עמוד קנד.
^ 5.. שלה נולדו רוב הבנים ורוב שבטי ישראל יצאו ממנה.
^ 6.. שנאמר על רחל שהיא עקרת הבית שהיא עיקרו של הבית וכפי שהסביר המהר"ל בפרק א בנצח ישראל שהעיקר הוא שמחבר את כל הקצוות.
^ 7.. בראשית עמוד קעח.
^ 8.. רש"י בראשית לא, ד ועוד.
^ 9.. עין איה שבת חלק ב עמוד 45.
^ 10.. כפי שעשה במצרים וכדברי רש"י על פי חז"ל: "משנולד שטנו של עשו שנאמר 'והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש'. אש בלא להבה אינו שולט למרחוק משנולד יוסף בטח יעקב בהקב"ה ורצה לשוב".
^ 11.. שם מו, לב.
^ 12.. מתוך הדרשה הראשונה ב"חמש דרשות של הרב סולוביציק".
^ 13.. שם לז, ז.
^ 14.. כפי שמצינו באמו בגילוי חיצוני אך בפנימיות גדולה נסתרת כך גם ביוסף אנו מוצאים שאת גדלותו הפנימית אין האחים משיגים, ואמנם ישנם מגדולי ישראל כדוגמת האלשיך על התורה בפרשת וישב שלמדו שהמחלוקת בין יוסף לאחיו נבעה מכך שהאחים לא הגיעו לגלותו של יוסף ולכך לא הבינוהו.
^ 15.. בקבלה ובחסידות מוצאים אנו את יוסף כיסוד וכנקודה המקשרת בין המידות לבין המלכות, בין היסודות לבין הגילוי שלהם בעולם, כך גם יוסף כמשיח בן יוסף מוביל את המעשיות, את התכונות הנסתרות לידי מעשה.
^ 16.. את האחים הוא מרחיק מהשלטון, בבחירה של ארץ גושן למגוריהם, ובכל הנסיונות להרחיק אותם כמה שיותר משלטון מצרים. כמו כן בתשתוש מעמדם במצרים על מנת שלא תהיה להם בושה.
^ 17.. אמנם אנו מוצאים התאמה בין יעקב לבין יוסף, אך דוקא מתוך התכונה המעשית של יוסף יעקב מרומם מכך והוא לא משועבד לחיצוניות, הוא רואה ראיה עתידנית כפי שהוא רואה ראיה מעשית, אמנם הבנים אינם מוגלים לראות ראיה עתידנית כאביהם ואמירה של מה יעשה באחרית הימים לא מתממשת.
^ 18.. בראשית מח, יט.
^ 19.. כפי שמצאנו ביוסף בבית האסורים ובשרי מלך מצרים שהרגילו אותו על פי המדרש לגינוני מלכות, והן בהמשך במשה שגדל בבית מלך מצרים.
^ 20.. בולט הדבר בשלב בו נצרך משה למנות ממשיך, שיכניס את העם אל הארץ, באי ההתאמה בין מחשבתו של משה למחשבת ה'.
^ 21.. כמשמעות מדברי המשנה בידיו של משה אם עושות מלחמה או כוונת העם על ידי ראית הידים.
^ 22.. בכל השלבים בולט הדבר, הן בנבואה כפי שכותב הרמב"ם בהבדל בין נבואת משה לנבואת שאר הנביאים, הן ביחס אל המלאך שילך לפניהם בסירוב משה ובהכנעת יהושע לפני המלאך, והן ביחס של העם אל יהושע כמופיע בתחילת ספר יהושע.
^ 23.. בדומה לתגובה של זקני העם שזכרו את בית המקדש הראשון בראותם את הבנין השני, כך גם זקני העם בראותם את המנהיג הקודם ובהשואה אל המנהיג החדש, אין בכוחם של הזקנים להתאים את עצמם אל המציאות החדשה, להתבונן באמת מה התקדם ונוצר, הכל נמדד בעניהם לפי הראיה הישנה של העבר.
^ 24.. רעיון זה כתב הרב רמר זצ"ל בספרו "מעבור הארץ" על דברי חז"ל הנ"ל.
^ 25.. אמנם גם משה יודע זאת אך הוא חושב שכמה דברים יהיו לדור ובכך נדחה באמירה אליו שדבר אחד לדור, אמנם כמה אורות יהיו אך אור אחד יהיה מרכזי, אור שיתן מקום ויכוון את כל האורות להופיע באופן השלם ביותר.
^ 26.. ולכך הוא גם מנחיל את העם, מביא את דברי רבו אל המעשה. כפי שמצאנו בדורות אחרים תלמידים שהביאו את תרותו של רבם לידי הפנמה בציבור; כגון הרצי"ה קוק זצ"ל בתורתו של אביו ור' נתן בתורת ר' נחמן מברסלב וכו'.
^ 27.. נדרים כב, ב.
^ 28.. להתמסר לרוחו אפשר רק בארץ ישראל, כפי שמבאר הרב באורות ארץ ישראל אות ד.
^ 29.. שופטים ח, א-ג.
^ 30.. שם.
^ 31.. דעת מקרא שופטים ח, א.
^ 32.. כפי שפרש הרב רמר זצ"ל בספרו "איש לשבטו", עמודים 103-104.
^ 33.. שופטים יב.
^ 34.. תנא דבי אליהו רבה יב.
^ 35.. כפי שהרחיב על כך הרב אריאל בספרו "עוז ואמונה" על יהושע שופטים בפרשיה זו.
^ 36.. רמז יש כאן לשיבולים בסימנו של שבט יהודה ובשיבולים שהביא בועז לרות ואולי אף לשיבולים של חלומו של יוסף.
^ 37.. כפי שנאמר לו בתורה "גור אריה יהודה" ותכונתו המלכות "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו..." וברמב"ם בהלכות מלכים שכל השליטים אמורים להיות משבט יהודה.
^ 38.. כפי שמשמע מן הפסוקים במלכים כא. וכן מכך ששלמה בחר בו להיות מופקד על סבל בית יוסף, וכך גם לפי חז"ל בביקורת שביקר את שלמה על אי ההקרבה בבית המקדש.
^ 39.. ע"פ הירושלמי עבודה זרה פרק א, הלכה א.
^ 40.. שם לט.
^ 41.. בספר הכוזרי (ד, יג) מפרש שסיעת ירבעם ועבדי פסל מיכה לא כוונן בעבודתם כי אם לאלוקי ישראל, ובכל זאת עברו בזה עבירה שחיבים עליה מיתה.
^ 42.. סנהדרין קב, א.
^ 43.. מאמרי הראי"ה א, "המספד בירושלים", עמוד 96.
^ 44.. כפי שמובא בפסוקים רבים בנביא עיין בקונקורדנציה אבן שושן ערך אפרים מס' 53-56, 68-94. וכך מוגדר במדרש בראשית רבה לא.
^ 45.. ירמיה לא, יט.
^ 46.. לדוגמא עיין באריכות בפירוש מהר"י קרא שם.
^ 47.. המובאת קודם לכן בפסוק יד ותגובת ה' בפסוק טו ולאחר מן בהציבי לך ציונים פסוק כ.
^ 48.. כמובא בהרחבה באגרות הראי"ה, אגרת תקנה.
^ 49.. כמודגש במחלוקת בין רבי מאיר ורבי יהודה, ובהכרעה שבין כך ובין כך קרואים בנים.
^ 50.. על ירמיה עמוד שז.
^ 51.. אמנם מצאנו דיון האם עשרת השבטים עתידים לחזור, וידועה דעתו של רבי עקיבא שעשרת השבטים לא עתידים לחזור אך עי' באריכות בספר של הרב אביחיל שליט"א ואכמ"ל.
^ 52.. אגרות הראיה אגרת תקנה.
^ 53.. כמובא ביחזקאל לז, יט-כז.
^ 54.. עיין על כך במאמרו של הרב ויצן "משיח בן יוסף ואנשי האמנה בירושלים", חוברת מאבני המקום יג עמוד 193.
^ 55.. כדברי הגר"א ב"קול התור", שיש להתפלל שמשיח בין יוסף לא ימות אלא יתאחד עם משיח בן דוד.