ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מאבני המקום
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דוד ונאוה אפלבוים הי"ד
ביום שבת קודש בשלח שבת אצלי הרב הצדיק וחסיד מהר"ר ישראל מאיר הכהן שליט"א בעל ספר חפץ חיים ושמירת הלשון 1 , ושאלני בגלגול הדברים בהא דברכות כ, ב, דאיתא שם, תפילין פשיטא, ומשני מהו דתימא, הואיל ואתקש למזוזה כו'. דלפי זה איך תנן שם דפטורות מקריאת שמע, והרי ה"ט דפטורות משום דה"ט מצות עשה שהזמן גרמה, ואם כן דנגמר דחייבות בתפילין ממילא כל מצות עשה שהזמן גרמה נ"מ דהרי כל מצות עשה שהזמן גרמה מתפלין הוא דידענו 2 כמבואר בפרק קמא דקדושין 3 .
והשבתיו, א] די"ל דידענו ממצה שמחה והקהל, וכמו שאיתא שם בקדושין לה, א. ב] די"ל דפשיטא ליה דנפקא מקריאת שמע מדכתיב בניכם ולא בנותיכם וכדמשמע בירושלמי שם 4 , ופריך שפיר.
לא יקרא לאור הנר שמא יטה
עצתי בדבר לימוד בליל שבת קודש לפני אור הנר, והוא לכתוב על נייר דבר זה שאסור להטות 5 (ומנהג לכתוב פרשת זכור את יום השבת ויש לגמגם קצת מהא דאם כן פתחת פתח) ולהניחו לפני המנורה, וכבר נתקבלה עצתי זאת מכמה רבנים שא"ל והודו לי, ת"ל. ואמר לי שכבר שמע זאת בשם הגאון מהר"ח ז"ל מוואלז'ין, ות"ל עליון שכוונתי לזה מדעתי ולא שמעתי משום אדם זולתי היום.
טבילת כלים של אכסניית המארח
שאלני בדבר שמתאכסנין באכסניות שרוב בני אדם מזלזלים בטבילת כלים חדשים ואיך יעשה האורח החרד לדבר ד', והשבתיו שכבר נשאלתי כן מותיק וחסיד אחד והשבתיו הנראה לעניות דעתי, וכמה שכתבתי לעיל בס"ד בצד קכג 6 .
[שם איתא: "שאלני בענין טבילת כלים דבעוונותינו הרבים הרבה אינם נזהרים כלל לטבול כלים חדשים, וטועים [בחושבם] שאין צריך לטבול [אלא] רק לפסח, וגם הרבה מזלזלין בעיקר הטבילה בעוונותינו הרבים ואיך נעשה בהזדמן לבית כזו, שברור לנו קרוב לודאי דאין טובלין כלים, איך מותר לאכול ולשתות שם וגם שלא לאכול יגרום שנאה רבה, ויאמרו שאנו מחזיקים אותם לנכרים גמורים ח"ו.
השבתיו, שאלה גדולה שאלת, ובאמת הוא דבר קשה מאד בעוונתינו הרבים. ואמינא מילתא חדתא די"ל דמצד הדין ליכא כלל איסור לאכול ולשתות בכל שלא נטבל. רק עיקר האיסור הוא (על בעל הכלי) משום דאם נתיר לו להשתמש בכלי קודם טבילה אף הוא ישכח ולא יטבול לעולם, ועל כן השכילו חז"ל באמרתם לאסור להשתמש בכלי קודם טבילה וממילא יטבלום, וק"ל.
ואם כן עיקר הטבילה מוטל רק על בעל הכלי ולא על אחרים ואם הוא לא הטבילו אין אחריות אחרים עליו ולא נאסר לאחרים כלל."]
אם פת פוטר לפירות גם לאוכלים פירות תמיד
בשבתינו בסעודת שבת קודש ואכלנו פירות בסוף הסעודה, אמר שנסתפק לו מזמן רב די"ל ד'לא פטר פת לפירות' [הוא] רק באין דרך לאכול פירות תמיד, אבל האוכלים תמיד יש לומר דפטר להם, ושלא מצא גילוי לזה. ואני אמרתי לו שנהפוך הוא מכל הפוסקים דכל שאינו בא לקביעת הסעודה צריך ברכה והרי זה מבואר 7 .
סעודת שבת שנמשכה עד לאחר חצות היום
בהיותנו אוכלים בבוקר נמשכה הסעודה עד לאחר חצות היום, מספקא ליה אם בראשונה היינו אוכלים סעודה אחת ואחר כך קודם חצות שנית ונמשכה עד לאחר חצות, אם עולה לשלישית. ואמרתי לו שלעניות דעתי בהשקפה ראשונה תליא בפלוגתת הפוסקים אם אזלינן בתר התחלת הסעודה או בתר הגמר [?] סימן קפח 8 , ויש לתרץ קצת לנ"ד.
בסוגיא דכסף ישיב לבעליו - לרבות שווה כסף
ביום ד' יתרו בפרידתו אמר לי דבר פלפול בבבא-קמא יד, ב, בהא דאמר שם רבה בר עולא דבר השוה כל כסף, ופריך עבדים ושטרות נמי אין להן אונאה, אלא דבר הנקנה בכסף.
ותמוה מאד התחלת תירוץ רבה בר עולא השני, שהרי תירוצו הראשון נדחה מפני אותה קושיא שתירוץ השני נדחה, ומאי ס"ד כלל לומר כן.
ואמר לפי מה שכתבו התוספות 9 דשטרות לא גרסינן דאין נקנין בכסף, ולפי זה אתי שפיר לפירוש א' לעיל דעולא ס"ל דגובין מן העבדים 10 , ובודאי רבה כאביו ס"ל, ואם כן לדידיה באמת גובין מן העבדים, ורק הקושיא הוא לדידן דס"ל דאין גורסין מן העבדים, דהא עבדים נמי, אבל לדידיה אין הכי נמי דלא גרסינן כלל, ומתחילה היתה הקושיא משטרות ועבדים לשיגרת לישנא נקט, וכאן הקושיא מעבדים ושטרות לא גרסינן.
חינוך ילדים לברכות
בהשיחי אתו בדבר חינוך לברכות לילדים, אמר שלכאורה כיון שאינו יודע למי מברכין איך שייך חינוך. ולפי עניות דעתי נראים דבריו נכונים. עיין ברכות מח, א, דלחד מאן דאמר דהיודע למי מברכין מצרפין אותו לזימון, אבל לענין חינוך לא נודע, ומה שאמרו דדומה דבר זה להאדם שיודע לשם מי נודרים [נדר נדרו], לכאורה אינו דומה דשם הוא מדמו' לחינוך מדרבנן. והראתי דבחיי אדם כתב להדיא משיכול לדבר. אך לא ידעתי מאין שאב דבר זה, ואכ"מ.
^ 1.. יצא לאור לראשונה שנה קודם לכן בשנת ה'תרל"ז, ממילא לא מוזכר פה הספר משנה-ברורה שיצא לאור רק כעבור שש שנים, בשנת ה'תרמ"ד.
^ 2.. עיין משנה ברורה יז, ס"ק ג.
^ 3.. דף לד, א.
^ 4.. ברכות ג, א; עירובין י, א.
^ 5.. עיין שבת יב, א; שו"ע או"ח רעה, א.
^ 6.. שלוש מאות עמודי כתב-יד לפני כן, באותו פנקס. הדברים שם (הבאנו כאן רק את תחילתם) הם דו"ח על משא ומתן משנת ה'תרל"ו בפוניבז' שהיה לו לגאון האדר"ת עם "בן אחי יניק וחכים ר' יעקב תאומים", אב"ד ראגולי, הוא אחיו של מרת רייזא רבקה, אשתו (השניה) של מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. שני האחים הם בני אחיו-תאומו של האדר"ת, הרב ר' צבי יהודה רבינוביץ'-תאומים אב"ד ראגולי, סבו של מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. וראה להלן עמ' 16 עוד משא ומתן עם האחיין בפגישה זו שהיתה להם.
^ 7.. ראה משנה ברורה קעז, ס"ק ד; ביאור הלכה ד"ה כגון תאנים; שער הציון ס"ק ז.
^ 8.. סעיף י.
^ 9.. ד"ה עבדים ושטרות.
^ 10.. דף יא, ב "ואמר עולא א"ר אלעזר, הלכתא: גובין מן העבדים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
