ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אלון בן איריס
וְהָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁיָּדוּן בֵּין שְׁנֵי בַּעֲלֵי דִּין מִסֵּדֶר "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים" וְ"כִי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה". וְהַגָּלוּי שֶׁבַּתּוֹרָה סָתוּם, כֹּל שֶׁכֵּן הַסָּתוּם, כִּי הַהִשָּׁעֲנוּת אָמְנָם הָיְתָה עַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְהָיִיתִי רוֹצֶה לִרְאוֹת הוֹרָאוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו בְּכֹל הַיְּרֻשּׁוֹת מִפָּרָשַׁת בְּנוֹת צְלָפְחָד, יָתֵר עַל כֵּן, מָה אֵיכוּת הַמִּילָה וְהַצִּיצִית וְהַסֻּכָּה? וִיבָאֵר לִי מֵהֵיכָן חִיּוּבוֹ בִּתְפִלָּה לה'? וּמֵהֵיכָן הוּא מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ יִעוּד טוֹב וְרַע וְשָׂכָר וָעֹנֶשׁ אַחַר הַמָּוֶת? וְאֵיך דָּנִים בַּמִּצְווֹת הַמִּתְנַגְּשׁוֹת זוֹ בָּזוֹ, כַּמִּילָה עִם הַשַּׁבָּת וְהַפֶּסַח עִם הַשַּׁבָּת, מִי נִדְחֶה מִפְּנֵי מִי? וְזוּלַת זֶה מִמַּה שֶּׁתֶּאֱרַך זְכִירַת כְּלָלָיו, כֹּל שֶׁכֵּן פְּרָטָיו. הֲשָׁמַעְתָּ, מֶלֶך כּוּזָר, עַל חִבּוּר שֶׁל הַקָּרָאִים בְּדָבָר מִמַּה שֶּׁהִזְכַּרְתִּי, שֶׁהוּא בַּר סַמְכָא, מְקֻבָּל, נִמְסָר, שֶׁאֵין בּוֹ בֵּינֵיהֶם מַחְלֹקֶת, בְּמָסֹרֶת אוֹ בְּנִקּוּד אוֹ בִּטְעָמִים אוֹ בְּאִסּוּר וְהֶתֵּר אוֹ בְּדִינִים?
לו אָמַר הַכּוּזָרִי: לֹא רָאִיתִי וְלֹא שָׁמַעְתִּי עֲלֵיהֶם, אֲבָל אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם מִשְׁתַּדְּלִים.
לז אָמַר הֶחָבֵר: זֶה מִמַּה שֶּׁאָמַרְתִּי לְךָ עַל הַסְּבָרָה וְהַהִתְחַכְּמוּת. וְהַמִּתְחַכְּמִים בַּעֲבוֹדָה לִמְלֶאכֶת הַשָּׁמַיִם יוֹתֵר מִשְׁתַּדְּלִים מֵעוֹשֵׂי מְלֶאכֶת ה' הַמְצֻוִּים בָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁאֵלֶּה כְּבָר מָצְאוּ מְנוּחָה בְּקַבָּלָתָם, וְשָׁקְטוּ נַפְשׁוֹתֵיהֶם, כַּמִּתְהַלֵּך בָּעִיר, וְאֵינָם מִתְכּוֹנְנִים לְהִתְנַגְּדוּת מִתְנַגֵּד, וְאֵלֶּה כַּהוֹלֵך בַּמִּדְבָּר, אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ מַה יִּפְגּשׁ, וְהוּא מִתְכּוֹנֵן בִּכְלֵי נֶשֶׁק, מְזַמֵּן עַצְמוֹ לִקְרָב, מְלֻמָּד לַמִּלְחָמָה וּמֻרְגָּל בָּהּ. וְאַל יַפְלִיאֲךָ מַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה מִתַּקִּיפוּתָם, וְאַל יְרַפֶּה יָדֶיךָ מַה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה מֵרִפְיוֹן הַמְקַבְּלִים, רְצוֹנִי לוֹמַר: הָרַבָּנִיִּים, כִּי הָהֵם בִּקְּשׁוּ מִבְצָר לְהִתְבַּצֵּר בּוֹ, וְאֵלֶּה שׁוֹכְבִים בְּשַׁלְוָה עַל עַרְשׂוֹתָם בְּעִיר בְּצוּרָה קְדוּמָה. ___________________________
מה הוא המונע – מפני מה אסור. במה – מפני מה. מסדר ואלה המשפטים – על פי פשטי המקראות שבפרשת משפטים. והגלוי שבתורה סתום – אפילו דיני נזיקין שהאריכה התורה שבכתב בפרטיהם, אינם מבוארים ללא דברי חז"ל. איכות המילה – פרטי הדינים של ברית מילה. משתדלים – מתאמצים לקיים מצוות ומקפידים על שמירתם. למלאכת השמים – עבודת כוכבים ומזלות. בקבלתם – במסורת מהו רצון ה'. תקיפותם – הקפדת הקראים בקיום מצוותיהם. הרבניים – הנשמעים למסורת חז"ל. ערשותם – מיטותיהם.
ביאורים
לא פעם נראה לנו שככל שאדם מחמיר ומקשה על עצמו יותר, כך הוא 'רציני' יותר. נגד גישה זו יוצא ריה"ל למלחמה של ממש. הטענה שעליה חוזר מלך הכוזרים היא טענה מוסרית: הרי עושה רושם שהקראים מכניעים את עצמם יותר. נראה שהם לא מוותרים לעצמם ועושים את ציוויי התורה גם אם אינם נוחים ונעימים להם. אלא שריה"ל מלמד אותנו כיצד יש לבחון את המחמיר. חומרה יכולה לנבוע מעמדה רצינית וזהירה כלפי ציווי אך היא עלולה לנבוע גם מחוסר ידיעה. חוסר הידיעה מוביל את האדם להחמיר על עצמו מסָפק. ככל שאדם סומך יותר על שיקול דעתו ומנסה לבחון כל מקרה לאור הבנתו האישית בלבד הוא עלול להיקלע לספקות רבים. הספק נובע מחוסר בהירות כיצד יש לנהוג. לעומת זאת, כאשר ישנה מסורת ברורה, מה יש לעשות, כמה ואיך, הספק נמוג וה'עצבנות' המחמירה מתפוגגת. עבודת ה' אינה מובילה ללחץ. אדרבה, היא אמורה לגרום לרגיעה ולשלווה. הרי את הדבר הזה ברור לי שאסור לעשות. זה מותר, ובמידה ויש ספק הוא בוודאי לא תופס את מרכז העבודה. בהקשר זה ישנו סיפור על רב מסוים שהגיע לשאול את הרב אברהם שפירא זצ"ל שאלה בהלכה. הרב שפירא שאלו בחזרה: מה נראה לו לפסוק בעניין? והוא ענה שמסָפק נראה לו לאסור. הרב שפירא אמר לו בגערה: 'בשביל מה מוניתָ להיות רב?! לאסור יכול גם מי שלא למד. עליך לנסות לראות במקרה זה כיצד ניתן להתיר'. סיפור זה מדגיש עד כמה הבנה ובהירות בלימוד התורה יכולים לאפשר לאדם להכריע בספקות ולחיות בעולם של עבודת ה' שאיננה מביאה למועקה אלא לשמחה.
הרחבות
* לא להאריך
וְהַגָּלוּי שֶׁבַּתּוֹרָה סָתוּם. זהו כלל שגם חז"ל קבעו בלימוד תורה שבעל פה "לעולם ילַמד אדם לתלמידו דרך קצרה" [פסחים ג:]. המהר"ל מסביר את החשיבות לכך שהתורה אינה מפורשת באריכות משתי סיבות: א. אם כל התורה שבעל פה הייתה כתובה כתורה שבכתב, אזי לא כולם היו לומדים בה מחמת אריכותה. ב. גם אם פירושי התורה היו כתובים בפירוש הייתה יכולה להיוולד טעות, משום שאנשים שאינם עוסקים בחוכמה היו מרשים לעצמם לפסוק לפי הבנתם השגויה. כשדברי תורה שבעל פה מסורים מדור לדור, יכול הרב ללמד את תלמידו כפי מדרגתו [תפארת ישראל סט]. כשם שאדם שלמד רפואה מסֵפר לא יוכל לבצע ניתוח, כך יש חשיבות להעברת התורה במסורת מרב לתלמיד, ואי אפשר ללמוד מהספר בלבד.
* נשמת ישראל
כִּי הַהִשָּׁעֲנוּת הָיְתָה עַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. הרב קוק מסביר שלעם ישראל מדרגה מיוחדת שבגללה נתן לנו הקב"ה תורה שבכתב מן השמים. התורה אינה ספר בלבד אלא חיה בקרבנו (עיין בטור אורח חיים קלט שמסביר ש"וחיי עולם נטע בתוכנו היא תורה שבעל פה"), ולכן מתוך יניקה מתורה שבכתב צומחת ומתפתחת בכל דור באופן טבעי גם תורה שבעל פה [אורות התורה א, ב]. עוד אומר הרב קוק, שהתוקף של דברי חז"ל אינו משום חכמתם בלבד אלא משום שעם ישראל, לאורך כל הדורות קיבל את דבריהם, וכל מי שמערער על דבריהם מוציא עצמו מן הכלל ולכן הוא ככופר בעיקר [אדר היקר עמוד לח].
שאלות לדיון
מהו המכנה המשותף לכל המלאכות שנאסרו בשבת?
מה מניע את הקראים לכפור בתורה שבעל פה ובמסורת ישראל?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
