ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
נורית בת גדליהו משה
וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעָה עֵת מַּסַּע הָאִישׁ הַזֶּה, אָמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה: הִנֵּה אַתָּה מֵת בַּדֶּרֶך הַזֹּאת הַמְסֻכֶּנֶת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לְךָ מִי שֶׁיְּלַוֶּה אוֹתְךָ. אָמַר לָהֶם: וּמִי הוּא זֶה הַמְלַוֶּה אֶתְכֶם? אָמְרוּ לוֹ: הַמֶּלֶך, אֲשֶׁר בִּקַּשְׁנוּ וְיִחַלְנוּ שֶׁיְּלַוֶּה אוֹתָנוּ מִיּוֹם הֱיוֹתֵנוּ בַּמְּדִינָה הַזֹּאת, וְלֹא רְאִינוּךָ מְבַקֵּשׁ עַל כְּגוֹן זֶה מֵעוֹלָם. אָמַר לָהֶם: הוֹי שׁוֹטִים, וּמִי שֶׁקּוֹרֵא אֵלָיו בְּעֵת הַבִּטְחָה, הֲלֹא כֹּל שֶׁכֵּן שֶׁיְּיַחֵל אֵלָיו בְּעֵת הַפַּחַד, אֲפִלּוּ לֹא יְבַטֵּא זֹאת בְּפִיו, וְהוּא, אֲשֶׁר עוֹנֵהוּ בְּעֵת הָרְוָחָה, הַאֵין רָאוּי שֶׁיַּעֲנֵהוּ יוֹתֵר בִּשְׁעַת הַדְּחָק? וְאִם אַתֶּם טוֹעֲנִים שֶׁהוּא מַשְׁגִּיחַ עֲלֵיכֶם מִפְּנֵי שֶׁאַתֶּם מְרוֹמְמִים אוֹתוֹ, הֲיֵשׁ בָּכֶם מִי שֶׁקִּבֵּל אוֹתוֹ עַל עַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁקִּבַּלְתִּי אֲנִי, וְרוֹמֵם אוֹתוֹ כָּמוֹנִי, וְסָבַל מִן הַצַּעַר בִּגְלַל הַדְּבֵקוּת בְּמִצְוֹתָיו כַּאֲשֶׁר סָבַלְתִּי אֲנִי, וְנִשְׁמַר מִן הַטִּנֹּפֶת בְּעֵת הַזְכָּרַת שְׁמוֹ כָּמוֹנִי, וְהִתְחַיֵּב בְּכִבּוּד שְׁמוֹ וְסִפְרוֹ מַה שֶּׁאֲנִי הִתְחַיַּבְתִּי, וְכֹל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי בְּמִצְוָתוֹ וּבְלִמּוּדוֹ? וְאַתֶּם רוֹמַמְתֶּם אוֹתוֹ מֵהֶקֵּשׁ וְהַשְׁעָרָה וְלֹא יַזְנִיחֲכֶם, וְאֵיך יַעֲזֹב אוֹתִי לְנַפְשִׁי בְּמַסָּעִי בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא בִּטֵּאתִי זֹאת כַּאֲשֶׁר בִּטֵּאתֶם אַתֶּם מִפְּנֵי שֶׁבָּטַחְתִּי בְּצִדְקוֹ? וְזֶה הַמָּשָׁל אָמְנָם הוּא לְמִי שֶׁהֵגִיס לִבּוֹ וְלֹא קִבֵּל מִן הַחֲכָמִים. שֶׁאִם לֹא כֵן, הֲרֵי תְּפִלּוֹתֵינוּ מְלֵאוֹת מִזֵּכֶר הָעוֹלָם הַבָּא, וְדִבְרֵי הַחֲכָמִים הַמְקֻבָּלִים מִן הַנְּבִיאִים מְלֵאִים בְּהַגְדָּרַת גַּן עֵדֶן וְגֵיהִנֹּם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְתִּי לְךָ.
___________________________
מתחטא – מתחנן. בעת הבטחה – בזמן שלום. והוא – המלך.
ביאורים
העיקרון המובא בפסקה זו מלווה את ספר הכוזרי וחורז אותו מתחילתו עד סופו. יישום מדויק ומסור של ציווי ה' משמעותי וחשוב יותר מכל ביטוי נרגש וחוויתי. עובד האלוהים אינו מונע מתחושות ומחוויות בלבד, הוא פועל על פי הנחיות ברורות. הנחיות אלה מגדירות מתי מעשיו של האדם מקרבים אותו אל ה' ומתי הם מרחיקים אותו ממנו. עובד האלוהים לא מדבר אודות האל, הוא פשוט חי בכל רגע מחייו על פי רצונו. נוכחות האל מלווה אותו בכל רגע ולא רק בדיבורים ובתחושות. המשל מתאר מהו ההבדל בין אלה המגדלים בפיהם את המלך, מהללים אותו ומשבחים אותו ובין מי שהמלך קירבו, והתייחס אליו באופן אישי. בצאתה לדרך מבקשת הקבוצה הראשונה מן המלך שיגונן עליה מפני הנזקים שבדרך. הם מאמינים שזכות דברי השבח ששיבחו את המלך יובילו ליחס מועדף כלפיהם. מקורבו של המלך נראה להם כמי שלא יזכה להגנה, שכן הוא לא הילל ושיבח את המלך כמותם. טעותם נובעת מן המחשבה שחוויית קשר בלבד מביאה להשגחה. קרובו של המלך לא פנה אל המלך רק בדברי שבח. הוא פעל לאורך כל הדרך על פי רצונו של המלך, לא על פי אומד והשערה בלבד. ביטחונו בהגנה שהמלך יעניק לו בדרך נובעת מתוך חוויית הקרבה הממשית שהוא חש לאורך כל חייו קודם לכן. קרבה שנובעת קודם כל מיישום מדוקדק של רצונו של המלך. במשל זה הבהיר שוב ריה"ל עד כמה הקשר בין מצבו של החסיד בעולם הזה קשור קשר בל יינתק למצבו בעולם הבא.
הרחבות
* ה'קל וחומר' הנלמד מאנשים אחרים לעושי רצון ה'
וְאֵיך יַעֲזֹב אוֹתִי לְנַפְשִׁי בְּמַסָּעִי. קל וחומר דומה לזה שעשה כאן ריה"ל, מצינו במדרש: "ויקום איש צרורות היה בן אחותו של רבי יוסי בן יועזר איש צרידה והוה רכיב סוסיא בשבתא (היה רוכב על סוס בשבת). אזל קומי שריתא למצטבלא (רכב והלך אל עבר הקורה שעליה עמדו לתלות את יוסי דודו). א"ל חמי סוסי דארכבי מרי וחמי סוסך דארכבך מרך (אמר לו יקום - ראֵה את הסוס שהרכיבני אדוני עליו וראֵה את הסוס שעליו הרכיבך אדונך, כלומר – ראֵה את ההבדל בינינו, כמה לי טוב וכמה לך רע), א"ל אם כך למכעיסיו קל וחומר לעושי רצונו (אם למכעיסיו כל כך טוב, קל וחומר שיהיה בעתיד טוב לעושי רצונו), א"ל עשה אדם רצונו יותר ממך? אמר לו ואם כך לעושי רצונו קל וחומר למכעיסיו (אם אדם שעשה רצונו כמוני נידון בצורה כה קשה, קל וחומר שמכעיסיו יקבלו עונש קשה), נכנס בו הדבר כארס של עכנא (השפיעו עליו הדברים וזעזעו אותו כארס של נחש), הלך וקיים בעצמו ארבע מיתות בית דין סקילה שריפה הרג וחנק, מה עשה? הביא קורה נעצה בארץ וקשר בה נימא (חבל קטן) וערך העצים והקיפן גדר של אבנים ועשה מדורה לפניה ונעץ את החרב באמצע והצית האור תחת העצים מתחת האבנים ונתלה בקורה ונחנק קדמתו האש נפסקה הנימה נפל לאש קדמתו חרב ונפל עליו גדר ונשרף. נתנמנם יוסי בן יועזר איש צרידה (יוסי בן יועזר שהוצא אז להורג, היה עדיין גוסס) וראה מטתו פרחה באויר, אמר בשעה קלה קדמני זה לגן עדן" [בראשית רבה סה כב].
שאלות לדיון
היכרות האיש המסופר עם המלך מודגשת דווקא בתוך המדינה, שם הוא שם לב להנהגת הצדק של המלך. לעומתו, שאר אנשי המדינה בוטחים במלך דווקא כשהם עוזבים את המדינה וחושבים שהמלך אינו משגיח עליהם בביתם.
מה מעלתו של מי שמבחין בהשגחה ביום-יום לעומת מי שמבחין בה בזמנים מיוחדים?
למה איש זה אינו מבקש, כשאר אנשי המדינה, לוויה למסע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
