ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יעקב בן זאב הכהן
כ אָמַר הַכּוּזָרִי: לֹא נִשְׁאַר לִי מְקוֹם קוּשְׁיָה, הוֹאִיל וַאֲנִי רוֹאֶה כֹּל הָעִנְיָנִים מְסֻדָּרִים וַעֲשׂוּיִים כְּתִקּוּנָם. וּמַה שֶּׁהָיִיתִי מְבַקֵּר אוֹתוֹ, וְהוּא מִעוּט מַה שֶּׁאֲנִי רוֹאֶה בִּתְפִלּוֹתֵיכֶם מֵהַזְכָּרַת הָעוֹלָם הַבָּא, כְּבָר טָעַנְתָּ לִי בּוֹ כִּי מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ הַדְּבֵקוּת בָּאוֹר הָאֱלֹהִי בְּחַיָּיו, עַד שֶׁמְּבַקֵּשׁ לִרְאוֹתוֹ בְּעֵינוֹ, וּמְבַקֵּשׁ מַדְרֵגַת הַנְּבוּאָה — וְאֵין לָאָדָם קִרְבָה אֶל ה' יוֹתֵר מִמֶּנָּה — הֲרֵי אֵין סָפֵק שֶׁהוּא כְּבָר בִּקֵּשׁ עַל מַה שֶּׁהוּא יוֹתֵר מֵהָעוֹלָם הַבָּא, וְאִם יַשִּׂיגוֹ יֻשַּׂג לוֹ הָעוֹלָם הַבָּא, כִּי מִי שֶׁדָּבְקָה נַפְשׁוֹ בָּעִנְיָן הָאֱלֹהִי וְהִיא טְרוּדָה בְּמִקְרֵי הַגּוּף וּמַכְאוֹבָיו, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁתִּדְבַּק בּוֹ כְּשֶׁתִּפָּרֵד וְתַעֲזֹב אֵלֶּה הַכֵּלִים הַמְטֻנָּפִים. ___________________________
בעדיפות – מחמת חשיבותה. ההרוחה ממה שאנחנו בו – הישועה מהצרות. הסגולה הטהורה – הצדיקים שבישראל. לנכחה – למולה. ההודאה בחסדו – ההכרה בטוב ה'. מבקר אותו – מלשון ביקורת. כשתפרד – לאחר מיתתו. הכלים המטנפים – הגוף, לעומת מעלת הנפש.
ביאורים
סיבות שונות מונעות מאיתנו את הכוונה בתפילה. שתי הבולטות שבהן הן חוסר ההבנה של משמעות מילות התפילה וחוסר הבנת התהליך שהתפילה בונה, קומה על גבי קומה. בדבריו כאן מבאר ריה"ל את הסדר והשיטתיות הקיימים בתפילת העמידה. מעניין לשים לב לכך ששלוש הברכות הראשונות (לאחר שלוש הברכות הפותחות – אבות, גבורות וקדושה) בתפילה קשורות בדעת – שימת לב לכך שמחשבתו של האדם תהיה לפי התורה ולא תהיה בה טעות. בקשת הדעת, התשובה על התורה ועל העבודה, והסליחה שהיא בקשת ההתיישרות לאחר הנפילה. את תוצאת הברכות הללו אנו מבקשים בברכה הבאה – הרווחה ממצבנו הנוכחי הנרדף והבזוי, בקשת הגאולה והפדות. לאחר מכן אנו מבקשים בריאות הגוף והתמדת המצב הזה על ידי ברכת הארץ והגשמים. בברכה הבאה אנו מבקשים על השבת נדחי ישראל. הבקשה הבאה היא המלכת ה' עלינו. לאחר מכן וכפועל יוצא מכך – הכרתת הרשעה מן העולם. הבקשה הבאה היא קיום הצדיקים – הסגולה שנשארה לאחר ביעור הסיגים. בקשת בניין ירושלים מבטאת את הכמיהה להשבת מקום זה למקום השראת הנבואה כאשר מיד לאחר מכן מגיעה הבקשה על ביאת המשיח. בקשת שומע תפילה היא בקשה כללית על התפילה שהתפללנו. הברכה הבאה, עפ"י ריה"ל היא הבקשה להחזרת הנבואה – "ותחזינה עינינו...", שנזכה לחזור ולראות בעינינו את מחזה הנבואה. הסיום הוא בתפילת ההודיה על כל הטובה שמעניק לנו ה' בחסדיו. גם הסיום – ברכת עושה שלום הוא ביטוי ליעד הכללי שאותו מבטא החסיד בעבודתו – השלום הוא ברכה כללית – ההשלמה והאחדות בין כל החלקים המפורדים. זהו ההפך מהפָּרוש המבקש רק את טובתו הפרטית האישית. גם מלך כוזר, בסיום דברי החבר, מדגיש את הקשר המוחלט בין העולם הזה לעולם הבא בחייו של החסיד, עוד ביטוי למבטו הכללי והטוב על העולם.
הרחבות
* סדר הברכות בתפילת שמונה-עשרה
וְהָרִאשׁוֹנָה מֵהַבַּקָּשׁוֹת בָּעֲדִיפוּת — בַּקָּשַׁת הַשֵּׂכֶל וְהַהַשְׁרָאָה, הוֹאִיל וּבָהֶם יַגִּיעַ הָאָדָם אֶל הַהִתְקָרְבוּת לֵאלֹהָיו. ריה"ל מסביר מדוע הברכות סודרו דווקא בסדר זה. מקור הסדר הוא בגמרא. הגמרא במסכת מגילה מספרת ששמעון הפקולי הסדיר את הברכות לפני רבן גמליאל ביבנה ושם היא מסבירה מדוע היה צורך בכל ברכה ומדוע נתקנה דווקא במקומה [מגילה יז, ב].
דברי החבר פה הם המשך למה שאמר באות יז, שם ביאר את הצורך בברכות הראשונות: "אבות", "גבורות" ו"אתה קדוש".
* טעם הכריעה בברכת 'מודים'
וְיִכְרַע כְּרִיעַת 'מוֹדִים' בְּבִרְכַּת הוֹדָיָה, אֲשֶׁר הִיא כּוֹלֶלֶת הַהוֹדָאָה בְּחַסְדּוֹ יִתְעַלֶּה וְהַתּוֹדָה עָלָיו גַּם יַחַד. מקור החיוב בכריעה ב'מודים' הוא בגמרא בברכות: "ת''ר אלו ברכות שאדם שוחה בהן באבות תחלה וסוף בהודאה תחלה וסוף". לפי רש"י, טעם הכריעות הוא שנכניע ונשפיל עצמנו לפני הקב"ה. לכן אדם גדול (כהן גדול למשל) צריך לכרוע בסוף כל ברכה [ברכות לד.].
הקול יהודה שואל מדוע אין ריה"ל מזכיר בדבריו על "ברכת אבות" את חיוב הכריעה. הרב הנזיר , בביאוריו לכוזרי רוצה לומר ש"טעם הכריעות ב'מודים', בסמיכות יפה, כאלו תפילתנו נמלאה: ותחזינה עיננו, והננו משתחוים, כורעים ומודים" לפי דבריו, ריה"ל מכוון פה לטעם שונה מדברי רש"י, אנו משתחווים בשל ההודאה על שמיעת ה' את תפילתנו.
שאלות לדיון
למה אי אפשר שלא יחטא האדם? ואם ברור שיחטא, למה שהקב"ה יסלח?
מה הבקשה ב"ותחזינה עינינו"? מה משמעות הדבר שאדם מבקש נבואה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
