ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(כז: 13- עד כח: 6-)
המשך – סוגי המאכלים הכשרים לעירוב תחומין ובדמי מעשר שני.
א. דגים ועופות
דגים:
ר"א ור"י בן גדיש – כן,
הני תנאי - לא (לרבינא)
הסבר המחלוקת:
"ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך, בבקר ובצאן וביין ובשכר, ובכל אשר תשאלך נפשך...",
|
| ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך | בבקר ובצאן וביין ובשכר | ובכל אשר תשאלך נפשך | מה מרבים | מה ממעטים | |
| ר"א ור"י ב"ג | ריבוי | מיעוט | ריבוי | מרבים הכל, | מים ומלח, ולר"א גם ציר דגים. דגים כן. | |
| הני תנאי | כלל | פרט | כלל | מרבים רק מה שדומה לפרט: | הנפק"מ בין ברייתא א ו-ב | |
| אביי | רבינא | |||||
| שתי ברייתות שלומדות כלל-פרט-כלל, אך בצורה קצת שונה: | 2 – ממעט שצריך דמיון בשני צדדים | 1 – פרט וכלל, מרבה הכל | ברייתא א - | דגים כן | עופות כן | |
| 1 – ממעט הכל | 2 – מרבה כשיש דמיון בשלושה צדדים | ברייתא ב – צריך גם: ולד ולדות הארץ (שנבראו מן הארץ במעשה בראשית) | דגים לא | עופות לא | ||
(כח. באמצע)
ב. מאכלים שונים לעירוב תחומין
רב:
מערבין: פעפועין, חלגלוגות, גודגדניות
לא מערבין: חזיז, כפניות.
דיונים על רב:
A. למה מערבין בגודגדניות? והרי הם מזיקים?
- 1.למי שהם לא מזיקים לו (מרובה ילדים).
- 2.גם למי שהם מזיקים לו (שהרי יש כאלה שזה לא מזיק להם).
- 3.בכאלה שלא מזיקים.
(כח. 9-)
B. למה לא מערבין בחזיז? הרי ר"י-רב – כן מערבין בהן!
תשובות, רק אמר שמערבין ב:
- 1.בבל, ששם אוכלים אותם.
קשה - והרי בטלה דעתם אצל שאר העולם!
(כברייתא לגבי מעשר, שמי שנוהג לזרוע פול ושעורה בשביל הירק ולא בשביל הזרע, הירק פטור ממעשר כי בטלה דעתו).
- 2.בחזיז גינה שכן נאכל.
[הערות:
1. בברייתא הנ"ל לגבי פול הוזכר גרגיר שמתעשר בין כירק ובין לזרע. למה ראוי? לתבלין במקום פלפל.
2. ברכות על חזיז וכשות: (כח: 3)
|
| כשות | חזיז |
| רב | אדמה | אדמה |
| ר' זירא | שהכל | אדמה |
| ילד מבית רב יהודה בר אמי | אדמה | שהכל |
(כח: שליש)
C. למה לא מערבין בכפניות (תמרים שלא הבשילו)?
והרי בברייתא:
|
| קור | כפניות |
| ת"ק | מע"ש – כן טומאה – לא | מע"ש – כן טומאה – כן (רש"י - חייבות במעשר, נחשבות פרי גמור אפילו שאינן בשלות לגמרי) |
| ר"י | מע"ש – כן טומאה - לא (כעץ) | מע"ש – כן טומאה – כן (כפרי), אך פטורות מן המעשר (כי לא נגמר בישולם) |
והרי - מזה שנחשבים אוכל לגבי טומאה,[1] ודאי שאפשר לערב בהם!
תשובות:
- 1.שם מדובר בדניסחני (זכרים) – שזה גמר בישולם.
דחייה – אם כן למה פטורים בן המעשר לר"י?! (והרי ר"י מחייב ב"אהיני דטובינא" – כפניות זכרים).
- 2.לגבי טומאה - כי ראוי למתקן ע"י האור נחשבים אוכל (כמו שאמר רי"ח לגבי חיוב שקדים מרים גדולים במעשר. אך כפניות פטורות ממעשר לר"י כי אינו גמר פרי).
אך לגבי עירוב – צריך שיהיו אוכל עכשיו.
(כח: שליש תחתון, "אמר מר")
הערה:
בברייתא הנ"ל לגבי קור – מה ההבדל בין ר"י לת"ק?
- 1.שלקו וטיגנו – לרבנן יקבל טומאה ולר"י לא (עץ).
דחייה – אם שלקו יקבל לפי כולם (כמו בעור ששלקו).
- 2.ברכה – לרבנן אדמה (כרב יהודה), לר"י – שהכל (כשמואל, כי סופו להקשות).
(שמואל עצמו מביא ראיה לרב יהודה מצנון שסופו להקשות וברכתו אדמה, אך דוחים ששם ניטע על דעת לאוכלו כשהוא רך, בניגוד לקור).
הלכה כשמואל (שהכל).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
