ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(כ. שליש עליון – כ: 3-)
חלק א – פסי ביראות שהרבים בוקעים בהם
הקדמות:
- 1.מדאורייתא פסי ביראות מועילים גם בלי קשר לבור.
- 2.האם פסי ביראות שהרבים בוקעים בהם עדיין נחשבות מחיצה?
ר"י – אינם מחיצה, רבנן - מחיצה.
ר"א – הזורק חפץ לבין פסי הביראות חייב (מכניס מרה"ר לרה"י). מה החידוש?
- 1.גם בפסי ביראות שאינם סביב בור.
דחייה – זה פשיטא.
- 2.אפילו שהרבים בוקעים בהם (כרבנן).
והרי ר"א התייחס כבר לרבנן במחלוקת עם ר"י?
- 1.שם רק התייחס אך לא פסק.
דחייה – אם כך ההתייחסות שלו שם מיותרת.
- 2.רק אמר אצלנו, ושם זה תלמידים שלו.
חלק ב – השקיית בהמה שראשה ורובה בפנים
אדם שעומד ברשות אחת ושותה באחרת ע"י כלי, מותר רק אם ראשו ורובו ברשות האחרת, אחרת חוששים שיוציא את הכלי.
לגבי בהמה שעומדת ברשות אחת ושותה מכלי ברשות אחרת,
א. יש שלוש רמות (מהחמור לקל):
- 1.רמה א - מחזיק רק בכלי – יש יותר חשש שיוציא.
- 2.רמה ב - מחזיק בכלי ובה – יש קצת חשש שיוציא.
- 3.רמה ג - לא מחזיק לה את הכלי – ודאי שאין בעיה.
ב. הדיון בגמרא - שתי הלישנות בסוגיה:
| השאלה | לימוד מהמשנה – שאם מקטין את פסי הביראות שצריך רו"ב | דחייה | הבאת הברייתא שאוסרת – "לא ימלא אדם מים ויתן בפני בהמתו" – בפשטות לגבי רמה א. | דחייה |
| ברמה א – צריך רו"ב וזה מספיק. ברמה ב – האם צריך? | המשנה מדברת על רמה ב שצריך רו"ב. | המשנה על רמה א. אך ברמה ב לא צריך רו"ב. | דחייה לדחייה מהברייתא אוסרת לכאורה ברמה א.
| הברייתא לא קשורה אלינו, ראה שלב ד להלן. |
| ברמה ב – צריך רו"ב וזה מספיק. ברמה א – האם רו"ב ומספיק? | המשנה מדברת על רמה א – רו"ב מספיק. | המשנה על רמה ב, אך לרמה א רו"ב לא מספיק. | ראיה לדחייה מהברייתא אוסרת לכאורה ברמה א. |
ג. ראיה בתוך לישנא א, שברמה ב צריך ראשה ורובה:
שתי ברייתות לגבי כשאובס בהמה (רמה ב) – שמותר רק אם ראשה ורובה בפנים.
דחייה – בשתי הברייתותמדובר בגמל
הערות:
- 1.למרות שבברייתא הראשונה כתוב בפירוש גמל ובשנייה לא, כיון שהן לא נישנו יחד אפשר להעמיד גם את השנייה בגמל.
- 2.ראיה שגמל חמור יותר – שר"א מחמיר אף יותר ואוסר להאביס גמל אפילו כשראשה ורובה בפנים.
ד. העמדתהברייתא שהזכרנו בשלב ב -
שם הבעיה לא קשורה לשמא יוציא את הכלי,
אלא מדובר שם שבין הבמה לבין פסי הביראות יש אבוס, והוא מרים את הכלי מפסי הביראות מעל האבוס, וכך יוצא משטח פסי הביראות אל רה"ר (כשהכלי עדיין מעל האבוס), כדי לשפוך בקצה האבוס ליד הבהמה. החשש הוא שיראה בעיה באבוס ויוריד לרגע את הכלי ברה"ר, ואחר כך יחזיר שוב לאבוס ויעבור על הכנסה.
(עצם זה שיוריד ברה"ר אינו דאורייתא, שהרי כשהרים התכוון להניח באבוס, לכן זאת לא סיבה לגזור, אבל אם שוב ירים ויניח באבוס זה דאורייתא, ולכן גזרו).
רבנים בבית המדרש
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
