ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
וְיִתְבּוֹנֵן כִּי כֹּל אֵיבָרָיו מֻנָּחִים בְּחָכְמָה וְתָכְנִית וְסֵדֶר וְשִׁעוּר, וְיִרְאֶה אוֹתָם נִשְׁמָעִים לִרְצוֹנוֹ וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה רָאוּי שֶׁיִּתְנוֹעֵעַ מֵהֶם. לְמָשָׁל, הוּא רוֹצֶה לָקוּם, וּמוֹצֵא כֹּל הָאֵיבָרִים כְּעוֹזְרִים הַנִּשְׁמָעִים כְּבָר הֵקִימוּ גוּפוֹ, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ הָאֵיבָרִים הָהֵם, וְכָך כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה לָשֶׁבֶת אוֹ לָלֶכֶת וּשְׁאָר הַמַּצָּבִים. וְאֶל זֶה רָמַז בְּאָמְרוֹ: "אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי", "אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה". וְיוֹתֵר מִזֶּה, וְיוֹתֵר דַּק וְעָדִין, אֵיבְרֵי הַדִּבּוּר. אַתָּה רוֹאֶה הַתִּינוֹק מְדַבֵּר כֹּל מַה שֶּׁהוּא שׁוֹמֵעַ, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה אֵיבָר וּבְאֵיזֶה שְׁרִיר וּבְאֵיזֶה מֵיתָר רָאוּי לְדַבֵּר. וְכֵן כְּלֵי הֶחָזֶה בְּהַנְעָמַת קוֹל הַזִּמְרָה, יְחַקֶּה אוֹתָם וְיַפְעִילֵם כְּתִקְנָם, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דָבָר, כְּאִלּוּ בּוֹרְאָם מַזְמִינָם וּמְנַהֲלָם לוֹ בְּכֹל עֵת לְפִי צָרְכּוֹ. וְהַדָּבָר כָּך אוֹ קָרוֹב לְכָך, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לְצַיֵּר אֵת עִנְיַן הַבְּרִיאָה כְּמוֹ אֵת עִנְיַן הַמְּלָאכָה, כִּי הָאֻמָּן יִצֹּר רֵחַיִם, לְמָשָׁל, וְיִסְתַּלֵּק מֵהֶם, וְהָרֵחַיִם יַעֲשׂוּ מַה שֶּׁבַּעֲבוּרוֹ נוֹצְרוּ, וְהַבּוֹרֵא בּוֹרֵא הָאֵיבָרִים וְנוֹתֵן לָהֶם הַכֹּחוֹת וּמַמְשִׁיכָם לִרְגָעִים, וְאִלּוּ הָיְתָה עוֹלָה עַל הַדַּעַת הִסְתַּלְּקוּת הַשְׁגָּחָתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ רֶגַע אֶחָד, הָיָה נִפְסָד הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. השימוש הטבעי באיברים
וְאִם יִהְיֶה הֶחָסִיד מְצַיֵּר בְּנַפְשׁוֹ כֹּל זֶה בִּתְנוּעוֹתָיו כֻּלָּן, הֲרֵי כְּבָר נָתַן בָּהֶן חֵלֶק לַבּוֹרֵא אֲשֶׁר בְּרָאָן תְּחִלָּה וּמַמְשִׁיך אוֹתָן בְּעֵזֶר תְּמִידִי בִּשְׁלֵמוּתָן, וְהוּא תָּמִיד כְּאִלּוּ הַשְּׁכִינָה עִמּוֹ וְהַמַּלְאָכִים מִתְחַבְּרִים עִמּוֹ בְּכֹחַ, וְאִם יִתְחַזֵּק בַּחֲסִידוּת וְיִהְיֶה בַּמְּקוֹמוֹת הָרְאוּיִים לַשְּׁכִינָה יִתְחַבְּרוּ עִמּוֹ בְּפֹעַל, וְיִרְאֵם עַיִן בְּעַיִן לְמַטָּה מִמַּדְרֵגַת הַנְּבוּאָה, כְּמוֹ שֶׁהָיוּ בְּחִירֵי הַחֲכָמִים בְּבַיִת שֵׁנִי רוֹאִים צוּרָה וְשׁוֹמְעִים בַּת קוֹל, וְהִיא מַדְרֵגַת הַחֲסִידִים, וּלְמַעְלָה מִמֶּנָּה מַדְרֵגַת הַנְּבִיאִים. המפתח להתחברות עם השכינה
___________________________
המצוות הנפשיות – מצוות שקשורות לאמונה. אלא והוא מאמין – רק בצרוף לאמונתו. נכוחה – נכונה. הנטע אוזן הלא ישמע – ה' שברא לנו אוזניים ודאי שומע את דיבורינו ומשגיח עליהם. ה' חקרתני ותדע – תהילים פרק קלט, מזמור העוסק בידיעת ה' את כל מעשי האדם. וממשיכם לרגעים – ממשיך להשפיע את חיות האברים בכל רגע. נתן בהם חלק – נתן לה' את חלקו בהודאה על ידי המודעות לחסד ה' המלווהו תמיד. בכח – באופן נסתר. במקומות הראויים לשכינה – ארץ ישראל. בפועל – יראה אותם ממש.
ביאורים
ריה"ל מציין כאן את אחת מנקודות היסוד של אמונתנו: "המחדש בטובו בכל יום תמיד, מעשה בראשית" (ברכת יוצר המאורות). טובו של ה' איננו רק בבריאה שנעשתה בעבר. טובו של ה' מופיע לעיני החסיד בכל יום מחדש. בכל בוקר, עם פקיחת עיניו, חווה החסיד את השגחת ה' על עולמו. החסיד חש כיצד בכל רגע ורגע יש הארת פני ה' ואין לקבל זאת כמובן מאליו. חוויה זו מעצימה את חשיבות מעשיו של החסיד. בגלל שהחסיד חש כיצד ה' חפץ בעולמו ומחדש אותו בטובו בכל יום, מתעורר בחסיד הרצון להכיר תודה במעשיו לה'. הבנת החסיד את העובדה שה' מחדש את עולמו בכל יום מביאה אותו לעבוד את בוראו ביתר חשק והתלהבות. הארת פני ה' גוררת את הארת פניו של החסיד. מתוך המדרגה הזאת מתעלה החסיד אל שיא המדרגות הרוחניות – הנבואה. המוסר, הדרך הישרה שבה נוהג החסיד, אינו רק מדרגה לעצמה. החסיד לא מסתפק בתכלית להיות אדם טוב. הטוב שאליו שואף החסיד הוא טוב המזכה אותו להידבק באלוהים. הדבקות באלוהים איננה דבקות פיזית כמובן. ריחוק מה' או קרבה אליו לא נמדדים במטרים או בקילומטרים. קרבה וריחוק פירושם הוא עד כמה נוהג החסיד בדרך שבה מנהיג ה' את עולמו. האם החסיד צועד בדרך שבה נוהג ריבונו של עולם. לכן, מוסריותו – טובו של החסיד, מביאה אותו להידמות לדרך הנהגת ה' את עולמו – מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית, כפי שראינו לעיל. הנבואה – הדיבור האלוהי עם האדם, מתאפשרת רק לאחר שהאדם נוהג בדרך שבה גם ה' נוהג. רק אז הוא זוכה להתגלות כבוד ה' אליו.
הרחבות
* בת קול?
כְּמוֹ שֶׁהָיוּ בְּחִירֵי הַחֲכָמִים בְּבַיִת שֵׁנִי רוֹאִים צוּרָה וְשׁוֹמְעִים בַּת קוֹל, וְהִיא מַדְרֵגַת הַחֲסִידִים, וּלְמַעְלָה מִמֶּנָּה מַדְרֵגַת הַנְּבִיאִים. בבית שני, אומר החבר, היו שומעים בחירי החכמים בת קול. מהי בת קול?
בת קול היא מדרגה אחת פחותה ממדרגת הנבואה, כדברי החבר כאן. גם הרמב"ם כותב דברים מעין אלו: "כי זה הדיבור אשר שמעוהו או שעלה בדעתם הוא כדמות 'בת קול' אשר יזכרוה החכמים תמיד, והוא ענין אחד ילוה לאיש שאינו מזומן" [מורה נבוכים ב, מב]. כוונתו שאיש שאינו מוכן לנבואה ישמע 'רק' בת קול.
ה תוספות-יום-טוב כותב שלכן היא נקראת 'בת קול'. ה'קול' הוא הנבואה ממש (לדוגמה: "וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו") ו'בת הקול' הוא ההד של אותו הדיבור האלוהי. טעם נוסף לשמה מביא התוספות . לפי דבריו 'בת קול' נקראת כך משום "שלא היו שומעים קול היוצא מן השמים אלא מתוך אותו קול יוצא קול אחר כמו פעמים שאדם מכה בכח ושומע קול אחר היוצא ממנו למרחוק ואותו קול היו שומעין לכך קורין אותו בת קול" [סנהדרין יא, א, ד"ה "בת קול"]
גם אחרי שפסקה הנבואה המשיכו להשתמש בבת קול [יומא ט, ב].
שאלות לדיון
מה משמעותם של דברי החבר שכשהחסיד סובל מקושי בעבודתו הוא כאילו גומל בזה טובה לריבונו?
מה ניתן ללמוד מהעובדה שהחסיד מוצא את כל איבריו נשמעים לרצונו?
לעילוי נשמת משה בן מסעודה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
