ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בחודש הראשון, בשנה השנית באחד לחודש, עם תום ההכנות, ניגש משה להקמת המשכן, מקום השראת השכינה. הוא מרים את הקרשים, פורש את יריעות האוהל ומכניס את הכלים. ואכן, כדבר משה, מכסה הענן את האוהל וכבוד ה' מלא את המשכן. אך למרבה התסכול נשאר משה בחוץ, "ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד". משה רבנו, הנביא, המנהיג, נותר מחוצה למשכן ללא המפגש המיוחל עם השכינה. ברגע איום זה יורד המסך וספר שמות נגמר. ארבע השורות המפרידות בין ספר שמות לספר ויקרא נראות ריקות וחסרות תוכן – אך השתיקה שבהן זועקת את מה שחסר, את מה שאין בהן: משה לא נכנס אל המשכן. מדוע?
למעשה, השאלה היא בעצם הפוכה: כיצד בכלל יכול האדם להגיע למעמד כזה, של מפגש עם האלוקות? איך יוכל בן אנוש, קרוץ חומר, לבוא ולעמוד בפני אלוקות טהורה ואינסופית? היומרה האנושית למפגש עם האלוקות נראית, מזווית זו, כבלתי אפשרית. ברם, מפגש כזה כבר היה, על הר סיני, והזוהר שואל כדרכו שאלה מבריקה על דרך הפשט: מדוע שם, על ההר, יכול היה משה לעמוד בפני הנוכחות האלוקית על ההר, ואילו כאן הוא לא יכול? אם נתבונן שנית בעלייתו הראשונה של משה להר סיני, נראה כי גם שם, למעשה, לא עולה משה מעצמו אל ההר.
לאחר ההתגלות, הקולות והברקים, מוציא משה את העם לקראת האלוקים, ה' יורד אל ההר, ואז "ויקרא ה' למשה אל ראש ההר, ויעל משה". משה עולה רק לאחר שה' קורא לו. הקריאה הזו מופיעה גם אצלנו, בפתיחת הפרשה והספר: "ויקרא אל משה, וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמר". הקריאה פותחת את הספר, העוסק במפגש שבין האדם לאלוקיו דרך עבודת המשכן. גם כאן, כמו בהר, יכול האדם לגשת רק אחרי שהוא נקרא לבוא אל האלוקים. ללא הקריאה אין כל יכולת מפגש, כפי שמבטא סוף ספר שמות. מהי משמעותה של הקריאה?
האדמו"ר הזקן, בספרו 'ליקוטי תורה', עוסק בשאלה זו, ומסב את תשומת הלב לתרגום הארמי המוכר לפסוק שאנו אומרים מדי יום: "וקרא זה אל זה ואמר: קדוש, קדוש, קדוש". על פי התרגום, פירוש הפסוק הוא: "ומקבלים זה מזה", הקריאה ההדדית מושווית לקבלה הדדית. בין האדם לה', בין מלאך זה למלאך אחר, ובעצם בין כל שני דברים, יש פער והפרש. אנשים מדברים בשפה שונה וחושבים אחרת על הדברים. באופן בסיסי, האדם רואה את המתרחש מנקודת מבטו ומהזווית שלו. כאשר אני נפגש עם מישהו אחר, אני למעשה מפנה לו מקום בתודעה שלי: אני מצטמצם, ומניח לאופן שהוא חווה את הדברים להיכנס אליי. כל עוד לא אניח לו להיכנס, הוא לא יוכל; כל עוד לא אכיר באמת שהוא מגלם ובחשיבות שלו, לא אוכל להיפגש איתו. כאשר אני קורא אל החבר, אני בעצם אומר לו: "למרות השוני התהומי בינינו אתה נחשב בעיניי, הייתי רוצה לשמוע אותך". הקריאה הזו מקנה חשיבות ונותנת מקום לאחר בעולם שלי.
ספר ויקרא הוא המענה לבעיית הפער העצום והבלתי נתפס שבין האדם לה'. בספר נקרא על המשכן ועבודתו, העבודה המביאה להשראת השכינה בעולם. מצד האדם, הפער אינו ניתן לגישור: משה אינו עולה להר סיני, וגם אינו נכנס אל המשכן. הדרך היחידה לקשר היא דרך קריאתו של ה' אל האדם. ה' קורא אל משה ונותן לו חשיבות, הוא מוכן להיעתר אליו, להצטמצם ולהיענות לעבודה ולתפילות. הקריאה הזו ממשיכה ומהדהדת, וכדי שנוכל אנו עצמנו לבוא אל הקודש פנימה – עלינו להטות אוזננו ולשמוע אותה תחילה, לזהות את פנייתו של ה' אלינו, ולענות לה.
פורסם בעיתון "בשבע"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
