ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- והגדת לבנך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בחג הפסח מודגשת באופן מיוחד מצוות חינוך הבנים והתפקיד המכריע שיש להורים בחינוך הבנים, שנאמר "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר" (שמות יג, ח). מדברי ההגדה: "כנגד ארבעה בנים דברה תורה" והתשובה השונה לכל בן ובן, אנו לומדים הדרכה חינוכית חשובה מאוד: לכל אחד מהבנים יש לענות תשובה המתאימה לו ולכל אחד ואחד צריך גם לתת את תשומת הלב המיוחדת לו. החכם צריך לקבל את מלוא תשומת הלב ואין לומר כיוון שחכם הוא - יסתדר בעצמו, אלא גם הוא זקוק ליחס, פרגון והדרכה. והרשע של דורנו או של יישובנו אינו רשע כלל, הוא מתוסבך ומתוסכל מפני שלא קבל את ההדרכה המתאימה לו.
לדוגמה: לא כל תלמיד מתאים למסגרת הלימודים בבית הספר יש תלמידים שהלימוד העיוני קשה להם אך בתחומים המעשיים הם טובים ומוצלחים, ובאופן זה יש לחנכם ואם יחנכו אותם בצורה המתאימה להם הם יצליחו ויהיו מאושרים. כדברי שלמה המלך: "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה" (משלי כב, ו). יש גם את זמן הבטלה המביאה לידי שעמום והידרדרות, ועל כן צריך לצקת תוכן בערבים ובעיקר בלילי חמישי ושבת. אפשר לערוך עונג שבת ולהפעיל תכניות לאלו שלא שוקדים על הלימודים בטבעם, תכניות של עשייה ברוכה כמו חסד והתנדבות, ובזה מצילים את הנוער מהידרדרות.
זהו יסוד חינוכי חשוב מאוד, כיוון שאם מחנכים נער בצעירותו באופן המתאים לו, החינוך יצליח ויישא פרי. צריך להבין שלכל אדם יש אופי מיוחד, כפי שהגמרא בשבת (קנו ע"א) כותבת שמי שנולד במזל מאדים יהיה שופך דמים או מוהל או שוחט או ליסטים. זאת אומרת שאדם כזה שנולד בנטייה לשפיכות דמים, יכול להיות צדיק ומוהל, או בינוני – שוחט, או רשע וללסטם את הבריות (ביאור הגר"א משלי כב, ו). לכן כששמואל הנביא ראה את קלסתר פניו של דוד המלך שהיה אדמוני טעה וחשב שתכונותיו לא טובות להיות מלך, ולא ידע שדוד התגבר על מידותיו. זו גם הסיבה שאף על פי שדוד נכשל בשתיים נמחל לו (יומא כב ע"ב) כי הייתה לו התמודדות טבעית והצליח בכל להתגבר על מידותיו חוץ מהמקרים האלו, מה שאין כן שאול בגלל שהיה טוב באופיו הבסיסי, כשנכשל באחת נפרעו ממנו (יומא שם).
מלבד זאת, גם לאופן ההתנהגות החינוכית של ההורים יש חשיבות. יש נער שנולד במידת הגבורה, ועליו נאמר "חושך שבטו שונא בנו" (משלי יג, כד), והוא בפנימיותו רוצה וצריך הורים חזקים שעומדים על שלהם. מנגד יש שחינוך תקיף יזיק לו וצריך לחנך אותו דווקא בעבותות אהבה. מובן אם כן שיש צורך לתת לכל ילד את החינוך המתאים לו, ואם ינהגו עם נער בניגוד לטבעו, החינוך לא יצלח כיוון שאף אם הוא ישמע מיראה, כשיגדל יסור מדרך זו כיוון שהוא אינו יכול לשבר את טבעו.
כלומר יש לחנך את הנער על פי נטיית ליבו ולחפש אחר התכונות הבסיסיות שלו ובהתאם לכך להתוות דרך חינוכית, ואז "גם כי יזקין לא יסור ממנה" (משלי כב, ו): אז החינוך ייתן את התוצאות הטובות ביותר. עלינו להתמסר לפתרון של החבורה שאינה מוצאת את מקומה בחינוך הרגיל מסיבות שונות, ולחפש איך למצוא את מה שחסר להם על מנת להוציא אותם מתסכולם הגורם להתדרדרות.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
