ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- והגדת לבנך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
באופן פשוט היינו אומרים כי הפתיחה בגנות באה להראות את גודל פעולת השי"ת, מהיכן הוציאנו ולהיכן הגיענו. אך על פי תשובה זו המעמד הנחות שבעבדות ובעבודה זרה היה מיותר לגמרי. הרב זצ"ל מחדש שאין זו מציאות של שפלות שהיינו מוותרים עליה, אלא "הגנות היא צורך השבח". ויש שני צדדים חיוביים שקיבלנו בחיי השעבוד ביציאת מצרים ובנפילה של "מתחילה עובדי עבודה זרה היינו":
א. כל הקשיים והמגרעות שעברנו באו כהכנה לעתיד ונועדו להקנות לנו כלים לעתיד. דווקא מהקשיים שהיו בשלב האמצעי נפיק תועלת שתעלה ותרומם אותנו כשנגיע למטרה.
ב. בעבדות מצרים קנינו את תכונת ההתכופפות וההתבטלות. ללא קניית תכונה זו היה לנו חסרון ביכולת ההתבטלות אל הקב"ה שבעבודת ה'. היכולת לבטל את עצמנו, לעשות את רצוננו כרצונו העליון, צריכה אימון. מאידך, עבד לא יכול לעשות את רצון עצמו. רק לאחר שזכינו להיות בני חורין, אנו יכולים להיות עבדים מרצון. דווקא אז אנו בני חורין אמתיים שאין דבר שמגביל את רצוננו, עד שאנו מסוגלים אף לבטל את מאוויינו החזקים ביותר בפני רצון ה'. נבין זאת, אם נזכור שרצון האדם פחות עמוק מההכרח. הדברים מתבררים אצל המהר"ל שמסביר את הצורך שהיה בכפיית הר כגיגית בזמן נתינת התורה (שבת פח ע"א; תפארת ישראל פרק טז). הבחירה של האדם מאוד יפה וחשובה, אך אינה דבר אבסולוטי. לעומת זאת כשאדם מוכרח לעשות איזה דבר יש לכך כוח מיוחד, וקניין אמיתי בנפש (ראה אורות הקודש, מוסר הקודש, סימנים כג-כד). כיוון שכך היה צורך בקניין תחושת ההכרח שבעבודת ד' שנעשה על ידי יכולת ההתבטלות. קניין זה נעשה בעבדות מצרים ולאחריה הגענו לשלמות הנובעת משילוב שני הכוחות: הרצון וההכרח.
עד כאן הוסבר מהו השבח היוצא מגנות העבדות. אך לכאורה מה השבח הנובע מכך שעובדי עבודה זרה היו אבותינו, שהרי עבודה זרה היא ההפך מהתורה ואמונת ישראל?
גם מ"עובדי עבודה זרה היו אבותינו" הוצאנו דברים טובים. גם גנות זו גורמת לשבח. יש לעם ישראל נטייה לרוחניות ולשכליות, אך כוח הדמיון שלו לקוי. יש בכך גם פגם מסוים בכך שאין משתמשים בכוח הדמיון לעבודת ה'. לא כל צדדי האישיות משתתפים בעבודה, אין כאן "כל עצמותי תאמרנה" (תהלים לה, י). והנה, בעבודה זרה מתפתח מאוד כוח הדמיון. עובדי האלילים מגשימים את האלוהים בכל מיני צורות. אמנם יש כאן גסות ושפלות נוראה, אך מתקופה זו רכשנו לנו את היכולת וכוח הדמיון, שלאחר הזיכוך ועזיבת החטא הנורא יביא אותנו למעלות עליונות של צפייה בעולמות העליונים ונבואה.
מדברי הרב זצ"ל למדנו שלכל דבר בעולם יש תפקיד. הכול הרי נעשה על ידי הקב"ה לתכלית טובה, ולכן גם לנפילות הכי נוראיות, יש תוצאה עליונה. לפעמים התפקיד סמוי מאוד ונגלה רק לעתיד ולפעמים הוא נגלה מיד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
