ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- שיחות ליום העצמאות
- ספריה
- שאלו שלום ירושלים
- יום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
יכולים אנו לציין ימים אלה כאשר צוינה תקופה דומה בשיר השירים לפי חז"ל: "'אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק... פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה, רחצתי את רגלי איככה אטנפם'. 'אני ישנה' מבית המקדש, ו'לבי ער' בבתי כנסיות ובתי מדרשות, 'אני ישנה' מן המצוות ו'לבי ער' לעשותן, ...'אני ישנה' מן הקץ ו'לבי ער' לגאולה, 'אני ישנה' מן הגאולה ו'לבי ער' לקב"ה שיגאלני" (ילק"ש שה"ש פרק ה').
יש כתות שונות בישראל. הלב ודאי ער, נשאר ער גם כשהעיניים עצומות והאוזן אטומה. יש שלבם ער לגאולה, אף על פי שהנם ישנים מן הקץ, שאינם יודעים שהחזון הישראלי איננו מסתפק בצהלת קלגסים, ברעש הטנקים, בהמולת האווירונים. הכת הזאת ישנה מן הקץ. ויש לך צבור שלבו ער למצוות, שמבחינה תיאורטית מדבר גבוהה על ערך של חיי תורה, אולם 'ישנים מן המצוות' בפועל וצריכים חיזוק. ויש והם ערים לקב"ה, אבל ישנים מן הגאולה, מן המעשים בפועל ממש הנצרכים להיעשות, ישנים מחזון המקדש, אף על פי שניכרת ערנות לבסס יותר את בתי המדרש הקיימים.
והנה קול הדוד דופק. תקומת המדינה צריכה לשמש סימן התעוררות לכולם, במיוחד לאלה שקרובים לחזון הגאולה. אולם כאן שומעים טענה: "דודי שלח ידו מן החור" (שה"ש שם ד'). האין החור מקום שקצים ורמשים? - אכן, כן הדבר, הגאולה באה ע"י כורש. והעם טוען האם לא היה ראוי שתהיה הגאולה ע"י צדיק, ע"י דניאל? (עי' שהש"ר ה'). "'פשטתי את כתנתי', בגדי כהונה ובגדי מלכות" (שם), מיהו זה שיכול לחדש את המסורת הזאת, היכן נמצאים האנשים הראויים לאצטלא זו? "'רחצתי את רגלי' מאבק ע"ז, שכן מקום זה (א"י) גורם לע"ז" (שם). כבר נגמלתי מזה בימי בבל, איככה אטנפם? האם זה כדאי, האם זה ראוי? האם זאת היא פקידה?
"'ומעי המו עליו' (שה"ש שם)... אמר הקב"ה... גם אני אמרתי: 'מעי מעי אוחילה' (ירמיה ד' י"ט)" (שהש"ר שם). וכך נחמצה ההזדמנות - 'דודי חמק עבר', וכורש מכריז מי שלא עבר את הפרת אל יעבר. האם גם היום נחמיץ ההזדמנות, האם גם היום תשארנה האוזניים אטומות והעיניים עצומות?
"זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו". כאן, במילים האלה תשובה על הלבטים שלנו. עובר עלינו משבר, הרבה מהתקוות התנדפו. הציונות לא פתרה את אשר התימרה לפתור. חשבנו כי נפתור את בעיית קיבוץ גלויות, חשבנו כי נפתור את שאלת עמידתנו העלובה בגויים. זה לא נפתר. עמידתנו נשארת רופפת, תלויה בנסים יום יום, ואנחנו כבר יודעים שגם במספר היותר גדול של טנקים שיש לנו, עדיין לא נוכל להחזיק מעמד. מבחינת האנטישמיות גם כן התאכזבנו. להיפך, המדינה עוררה בעיות שקודם לא היו. דוגמת קיומן של קהילות יהודיות בארצות ערב, והתעוררות שנאה לישראל בין מדינות אשר לא מכירים יהודים כלל. נשארנו בודדים כאשר היינו, אחרי שבע שנות קיום מדיני.
אך זה גופא צריך לעודדנו - הרי "מאת ה' הייתה זאת". מה שיותר מתבלטת שנאת הגויים לישראל, יותר ויותר אנו למדים להעריך ערך הנס בט"ז כסלו כאשר מזרח ומערב התאחדו בעדינו. רק הסבר של נסיות יכול לתת למאורעות את משמעותם האמיתית - "מאת ה' הייתה זאת..., זה היום עשה ה'".
כמו כן, יש כאן תשובה כלפי פנים. גם כאן השאלה: האם לפי התנאים הללו עוד יד ושם לנו במדינה, האם נתן יד למען העלאת יהודים שיעבירו כאן אותם או את ילדיהם על דתם ודעתם? האם לא דורות על דורות מסרנו נפש למען שמירה על הייחוד העצמאי? וכאן גם כן התשובה בפסוק הנ"ל.
יש מאמר חז"ל (ברכות י' א') על חזקיה המלך שנמנע מלקחת אישה ולהוליד בנים מפני שחזה שעתיד לצאת ממנו מנשה, המלך אשר הרבה להרשיע. ונאמר לו: "צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה" (מל"ב כ' א'). ועל הויכוח שלו עם ישעיה עונה לו הלה: "בהדי כבשי דרחמנא למה לך?". אפשר להבין ללבו של חזקיה, זה אשר בדורו הגיע העם לדרגא אשר תינוק ותינוקת היו בקיאים בדיני טהרה וטומאה, והוא רואה ברוח הקודש מה שעתיד לצאת ממנו ונרתע ונמנע - הכיצד, האם הוא בעצמו יהרוס במו ידיו מה שכל כך עמל להקים? ואולם נאמר לו: "בהדי כבשי דרחמנא למה לך. מאי דמפקדת איבעי לך למעבד, ומאי דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד" (שם).
הוא הדין בנידון שלנו - הרי זה היום עשה ה', הרי לא מקריות כאן, הרי יש כאן יד אלקית מכוונת, ואם כך אסור לנו לחשוב את חשבונותיו. עלינו לעשות הכול להגברת עליה, להגברת המדינה ולהאבקות על דמותה, והשאר נשאיר לה להשגחה העליונה, אשר ודאי תדע להוציא מתוק ממר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
