ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- שיחות ליום העצמאות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
היום, אחרי טקס יום העצמאות בישוב שלנו, ניגשה אלי אשה מותיקי הישוב ואמרה לי: 'גם אנחנו היינו פעם מאחז!' היא סיפרה לי על שבת שבה נשארו בישוב כשלשה ארבעה משפחות, והיא אמרה לבעלה - אני לא יודעת אם נחזיק מעמד או לא. בעלה ענה לה - ודאי שנחזיק מעמד! היום היא באה אלי עם דמעות ואומרת - כולנו היינו בהתחלה מאחזים, וברוך ה' כל מאחז הפך לישוב, כל ישוב הפך לעיר וכל עיר למדינה. כשהרב קוק הגיע לארץ ישראל לא היו בה כמעט יהודים, מדינת ישראל התחילה כמאחז, והנה אנחנו גדלים ומתפתחים. בתורה כתוב "ורדפו מכם חמישה מאה", ובמלחמת השחרור היחס היה אפילו פחות מזה. טנקים היו לנו פחות מאחד למאה, גם מטוסים לא היה לנו כמעט.
לימוד זכות כמפתח לגאולה
היום ליוותה הישיבה למנוחתו האחרונה את בוגר הישיבה, את גדעון ה' יקום דמו, שנהרג אתמול על קידוש השם. חז"ל אומרים שמגדעון צריך ללמוד לימוד מיוחד. על הפסוק "ושפטו את העם משפט צדק" אומר המדרש תנחומא: 'מכאן לימוד למנהיגי ישראל שיהיו מטין ומלמדים עליהם (על עם ישראל) זכות לפני הקב"ה, ממי אתה למד מגדעון בן יואש שבימיו היו ישראל בצרה והיה הקב"ה מבקש אדם שילמד עליהם זכות ולא היה מוצא, שהיה הדור דל במצוות ובמעשים". לכולם היו קושיות ושאלות על ריבונו של עולם. או שהם עצמם היו דלים במצוות, או שהם היו צדיקים אבל היו להם המון שאלות על אחרים שהיו דלים במצוות. גדעון מלמד אותנו שאנחנו צריכים ללמוד ללמד זכות. לימוד זכות הוא בחינת נבואה שמגשימה את עצמה, אם תאמר על אדם שהוא לא שווה ואין לו כוחות הוא יהיה כך, אבל אם תאמין שיש באדם כוחות ויכולות, אם תתרגל להסתכל עליו כך וגם לומר לו זאת, בכך תגרום שהזכות הזו תעלה ותצוף.
גם לנו יש הרבה שאלות - במה זכינו? האם הדור שלנו כולו חייב או כולו זכאי? אנחנו צריכים ללמוד מגדעון למצוא את הזכות, וכמו שאמר גדעון "הלא ממצרים העלינו ה'" 1 - אם כאשר עם ישראל היה במ"ט שערי טומאה, במצב כל כך רקוב וכמעט בשער הנו"ן של הטומאה ובכל זאת היתה גאולה, אז בהמשך הדורות, כשאף פעם לא נגיע למ"ט שערי טומאה כי כבר יצאנו ממצרים, ודאי שאנו צריכים ללמד זכות, ומכוח לימוד הזכות באה הגאולה.
זו בחינה אחת, ההסתכלות לעתיד במבט של זכות שמביאה את הגאולה.
מבט על העבר והעתיד מתוך מבט אלוקי על המציאות
ביום הזה אנחנו מסתכלים גם על העבר, ומודים לקב"ה על חסדיו עמנו. מדוע ההודאה הינה דבר כל כך מרכזי? הכרת הטוב היא יסוד מרכזי בעבודת ה' כולה, אבל ביום העצמאות יש בה עניין נוסף. ההודאה וקריאת ההלל חושפת מי הקים את המדינה. נכון, היו הרבה שלוחים והרבה אנשים גדולים עם הרבה תעצומות נפש, אבל מי שעומד מאחורי המדינה הזו, מי שיצר ועשה את הכל, הוא הקב"ה. הבדל בסיסי קיים בין אם אנחנו חושבים שאנחנו הקמנו את המדינה, לבין אם אנחנו מכריזים בריש גלי - זו לא התוכנית שלנו. אנחנו רק שלוחים, שלוחי דרחמנא של תכנית אלוקית שאינה שלנו. תוכנית של פיתרון גדול, תיקון שלם, גאולה שלמה, ארץ שלמה ועם שלם שעומד לבוא לארץ ישראל.
כאשר אנחנו נותנים לכל המהלך של העבר משמעות אלוקית, מסתכלים על הכל במבט אלוקי - אנו משנים את כל היחס לעתיד. העתיד אינו תלוי רק בכוחות האנושיים שיש בנו, אנחנו צריכים לראות את העתיד במבט בלי גבולות "כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון" בלי שום שיור, מבט ששואף לשלמות גדולה בתורה, שלמות גדולה בארץ ושלמות גדולה בעם.
עם ישראל הולך ומתקבץ לארץ ישראל, ואנו כבר התרגלנו. מהקמת המדינה עלו לארץ שלש מליון יהודים, ובעשר השנים האחרונות מיליון. הדבר נראה לנו פשוט, אבל יש כאן מהלך גדול מאוד. לאט לאט הולך ומתגבש בארץ מצב שרוב יושביה עליה.
נדרי לה' אשלם
אנחנו יודעים שלפעמים אנשים נודרים נדרים חלקיים, והדבר נובע מכך שהם לא מכירים כל כך את הדברים במבט האלוקי. מסתכלים על היכולות האנושיות, מהו הדבר המירבי שאפשר להפיק מהמציאות, ולפיו נודרים נדרים. אנחנו כציבור נודרים נדרים לה' "נדרי לה' אשלם", אלו הם נדרים שעד שלא נגיע לחצרות בית ה', עד שלא נגיע לשלמות הזו של "ושכנתי בתוכם" בצורה שלמה, לא נוכל לקיים אותם. את הנדרים נוכל לקיים בשלמות רק בחצרות בית ה', ושם כולנו נשיר בצורה שלמה יותר "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
