ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
{/.}
(קנו: במשנה עד קנז: סיום מסכת שבת)
חלק א – המשך מחלוקת ר"ש ור"י במוקצה
א. שינוי ייעוד בשבת
מחלוקת ר"ש ור"י לגבי דבר שראוי, אך ייעד אותו בכניסת שבת לדבר אחד והייעוד השתנה בשבת עצמה.
|
| ר"ש | ר"י |
| 1. חיתוך דלועים ונבלה שהתנבלה בשבת לכלבים | מותר | אסור |
| 2. פסיקת האמוראים | שמואל, רי"ח | עולא |
| 3. בהמה שמתה | זעירי – בהמה שמתה לא יזיזנה – דווקא בבהמת קודשים. | לוי בדק חשש טריפות רק ליד האשפה, כדי שאם זה טריפה לא יטלטלו לאשפה. |
| 4. מחצלות שיועדו לכיסוי סחורות | שמואל התיר | רב אסר |
| 5. קושיות על רי"ח מ"סתם משנה" | תשובת רי"ח הסופית - רי"ח כב"ה להלן. | קשה מסתם משנה: 1. אין מבקעים קורות שיועדו למסחר להסקה. 2. לא משתמשים בעצים שבמוקצה להסקה. 3. הבהמות המדבריות הם מוקצה ולא שוחטים אותם. תשובה – רי"ח כב"ה. |
| 6. עצמות וקליפות (קמג.) | ב"ה – לא מוקצה | ב"ש – מוקצה. |
ב. פסיקת ההלכה במוקצה
באופן כללי כר"ש,
אבל עדיין יש שמוקצה, כי:
1. גם ר"ש מודה למשל במוקצה מחמת חסרון כיס
(מסר הגדול – (קכג:), וכן לעיל לגבי העצים היקרים).
2. יש מוקצה שבו הלכה כר"י: (מחלוקת רב אחר ורבינא)
או – מוקצה מחמת מיאוס (נר ישן (מד.))
או – מוקצה מחמת איסור (נר שדלק בכניסת שבת – מיגו דאתקצאי).
חלק ב – עובדין דחול (נדרים ומדידה)
א. הפרה או שאילה על נדרים בשבת
A. האם גם בהפרה מותר רק לצורך השבת?
גורמים:
- 1.מצד אחד הניסוח חילק ביניהם,
מצד שני אולי החלוקה רק כי בהפרה לא צריך בי"ד ובשאלה צריך. - 2.בגירסה השנייה – אם יכול להפר רק עד הלילה אז ודאי שמפרים גם שלא לצורך מצווה.
למסקנה בברייתא – גם ההפרה רק לצורך מצווה.
B. האם מפר גם כשיכל לפני שבת? כן.
ב. אסור למדוד בשבת, מלבד לצורך מצווה
A. דוגמאות לצורך מצווה:
- 1.מדידת מטלית שנטמאה.
- 2.מדידת מקווה.
- 3.סיפור – מדדו את החור בגיגית לראות אם יש בו טפח.
[אגב מאותו סיפור גם למדנו שמותר:
- 1.לפקוק את החלון.
- 2.לקשור לכתחילה קשר שאינו של קיימא].
B. רבה בר רב הונא – אם סתם מודד בשביל הכיף מותר.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
