ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
{/.}
(קנו: במשנה עד קנז: סיום מסכת שבת)
חלק א – המשך מחלוקת ר"ש ור"י במוקצה
א. שינוי ייעוד בשבת
מחלוקת ר"ש ור"י לגבי דבר שראוי, אך ייעד אותו בכניסת שבת לדבר אחד והייעוד השתנה בשבת עצמה.
|
| ר"ש | ר"י |
| 1. חיתוך דלועים ונבלה שהתנבלה בשבת לכלבים | מותר | אסור |
| 2. פסיקת האמוראים | שמואל, רי"ח | עולא |
| 3. בהמה שמתה | זעירי – בהמה שמתה לא יזיזנה – דווקא בבהמת קודשים. | לוי בדק חשש טריפות רק ליד האשפה, כדי שאם זה טריפה לא יטלטלו לאשפה. |
| 4. מחצלות שיועדו לכיסוי סחורות | שמואל התיר | רב אסר |
| 5. קושיות על רי"ח מ"סתם משנה" | תשובת רי"ח הסופית - רי"ח כב"ה להלן. | קשה מסתם משנה: 1. אין מבקעים קורות שיועדו למסחר להסקה. 2. לא משתמשים בעצים שבמוקצה להסקה. 3. הבהמות המדבריות הם מוקצה ולא שוחטים אותם. תשובה – רי"ח כב"ה. |
| 6. עצמות וקליפות (קמג.) | ב"ה – לא מוקצה | ב"ש – מוקצה. |
ב. פסיקת ההלכה במוקצה
באופן כללי כר"ש,
אבל עדיין יש שמוקצה, כי:
1. גם ר"ש מודה למשל במוקצה מחמת חסרון כיס
(מסר הגדול – (קכג:), וכן לעיל לגבי העצים היקרים).
2. יש מוקצה שבו הלכה כר"י: (מחלוקת רב אחר ורבינא)
או – מוקצה מחמת מיאוס (נר ישן (מד.))
או – מוקצה מחמת איסור (נר שדלק בכניסת שבת – מיגו דאתקצאי).
חלק ב – עובדין דחול (נדרים ומדידה)
א. הפרה או שאילה על נדרים בשבת
A. האם גם בהפרה מותר רק לצורך השבת?
גורמים:
- 1.מצד אחד הניסוח חילק ביניהם,
מצד שני אולי החלוקה רק כי בהפרה לא צריך בי"ד ובשאלה צריך. - 2.בגירסה השנייה – אם יכול להפר רק עד הלילה אז ודאי שמפרים גם שלא לצורך מצווה.
למסקנה בברייתא – גם ההפרה רק לצורך מצווה.
B. האם מפר גם כשיכל לפני שבת? כן.
ב. אסור למדוד בשבת, מלבד לצורך מצווה
A. דוגמאות לצורך מצווה:
- 1.מדידת מטלית שנטמאה.
- 2.מדידת מקווה.
- 3.סיפור – מדדו את החור בגיגית לראות אם יש בו טפח.
[אגב מאותו סיפור גם למדנו שמותר:
- 1.לפקוק את החלון.
- 2.לקשור לכתחילה קשר שאינו של קיימא].
B. רבה בר רב הונא – אם סתם מודד בשביל הכיף מותר.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













