ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
שבועיים לפני ליל הסדר התקשר לאמו באילת ואמר לה: "אמא, אני רוצה לחגוג השנה בבית את ליל הסדר כהלכתו".
"בבקשה יא-אבני", אמרה אמו, יוצאת מרוקו, "הבית לרשותך. תעשה כל מה שתרצה".
חיים הגיע הביתה לאילת. לא היה לו מושג מה מצבם של הכלים, מה בשרי, מה חלבי, מה קנוי מגוי, מה הוטבל וכדומה. הוא החליט לקחת את כל הכלים בבית, העמיס אותם על הג'יפ שלו ונסע לעבר הים, שם הטביל את כולם והחזיר אותם הביתה.
השלב הבא היה לבדוק איזה כלי מצריך ליבון קל ואיזה ליבון כבד, ואיזה שטיפה והדחה בעלמא. הוא הפריד בין כלי בשר וחלב, הגעיל, ניקה את כל הכלים וסימן אותם, עד שהכלים לליל הסדר היו כשרים לפי ההלכה. פרט לכך עזר בניקיון הבית, סייד וצבע את הבית לכבוד החג.
שבוע לפני ליל הסדר אמר חיים לאמו כי ברצונו לעשות את הקניות לפסח ולדאוג לכך שכל המצרכים יהיו כשרים. אמו הגישה לו צרור של שטרות כרוכים בגומי, ואמרה: "יא-אבני, לך תקנה לנו כל מה שדרוש לליל הסדר: בשר, עופות, דגים, פירות וירקות, וכל השאר". ואז הוסיפה לפתע: "ואם אתה רוצה לעשות את ליל הסדר כהלכתו כמו בבית אבותיי במרוקו, אל תקנה זיתים!"
"זיתים?! את בטוחה, אמא?!" הופתע חיים, "מה כבר יש בזיתים?!"
"אני לא יודעת", אמרה, "ככה נהגו אצלנו במרוקו. לא אכלנו בפסח זיתים".
הדבר מאוד סיקרן אותו. הוא ידע שיש שלא אוכלים חומוס בפסח כי זה מלשון חמץ ומתנפח, וגם לא אוכלים שום שמתנפח, ואפילו לא אוכלים מלפפון חמוץ בגלל הקרבה הלשונית לחמץ. אבל מה פתאום זיתים?!
חיים הלך ונבר בספרים הקדושים ולא מצא זכר למנהג הזה. הוא וידא שוב עם אמו והיא אמרה לו בביטחון שכך נהגו אצלם.
הוא הלך וקנה הגדה לפסח – 'כה לחי' - לפי מנהג יהודי מרוקו מאת הרב יצחק חזן, אב בית דין בחיפה, וחרש אותה לאורכה ולרוחבה, אך לא מצא בה שום זכר למנהג שלא לאכול זיתים בפסח. הוא התקשר לביתו של הרב חזן ושאל אותו על המנהג שלא לאכול זיתים בפסח, והלה אמר שלא ידוע לו על מנהג כזה. בסיום הציע הרב חזן להתקשר לרב ביטון, רבה של ביריה, "הוא יותר מומחה ממני למנהגי פסח לפי יהודי מרוקו. אולי הוא יודע משהו שאני לא יודע".
חיים עשה כדבריו והתקשר לרב ביטון. גם הוא לא ידע על המנהג הזה והציע לחיים להתקשר לרב של כפר מימון. ואז אמר חיים לעצמו: רגע, למה לי להתקשר לרבנים נוספים?! הרי אני קשור למורנו ורבנו, הרב מרדכי אליהו. אשאל אותו בטרם אמשיך.
בגלל שהייתו באילת הוא התקשר לביתו של הרב אליהו וסיפר לו על הבירור שלו בנוגע לזיתים לפסח.
"באיזו עיר התגוררה אמך במרוקו?" שאל הרב. חיים סיפר לו שאמו גדלה בגבול הערים רבאט וסאלי בתחומו של רבי רפאל אלנקווה המלאך.
"או!" קרא הרב אליהו, "חשבתי שכך הוא! באזור זה היה ליהודים מנהג מוטעה שלא לאכול זיתים בפסח והם הפכו אותו להלכה. ומה מקור המנהג? יש גמרא במסכת הוריות דף י"ג, עמוד ב', שאומרת בשם רבי יוחנן כי 'כשם שהזית משכח לימוד של שבעים שנה, כך שמן זית משיב לימוד של שבעים שנה', והרי כתוב בפסח - 'למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים', ואם תאכל זיתים - אתה תשכח! וזה מקור מנהגם המוטעה".
חיים הודה לרב אליהו וסיפר את דבריו לאמו. בסופו של דבר חגגה המשפחה סדר פסח כהלכתו, כולל זיתים. כשרים לפסח כמובן.
פורסם בעיתון "בשבע"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
