ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. הציבור החרדי מעריך מאוד את חיילי צה"ל ומודה להם מקרב לב על השתדלותם בשמירת הביטחון בארצנו, ועל מתן האפשרות ללמוד תורה בשלווה. ברור כי שירות צבאי הוא מצווה גדולה, וחיילי צה"ל הם בכלל עוסקים בצורכי ציבור באמונה, ועליהם כתב הרמב"ם: "מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעו רעה ויבנה לו בית נכון בישראל" (מלכים ז, טו). ברור שבחור שאינו לומד מחויב למצוא את הדרך לתרום למדינת ישראל בשירות לאומי וכדומה (כמובן, במסגרות שישמרו על אורח חייו), וברור שהתמדתם של בני הישיבות בלימוד היא עניין של פיקוח נפש.
ב. כידוע, הצבא אינו זקוק לחרדים ('הצופה' 12.06.1994). יש אבטלה סמויה בצבא וגיוס חרדים יעלה הון, ללא תועלת אמיתית לביטחון המדינה, בוודאי לא בהיקפים נרחבים. לדעתי וכן לדעת מומחים צבאיים יש להנהיג בישראל צבא מקצועי התנדבותי כמו בצבא ארצות הברית, שהוא הצבא החזק בעולם, ולא רק כדי לפתור את סוגיית השוויון בנטל, אלא אף כדי לחסוך כסף רב.
ג. הצגת החרדים כפרזיטים ומשתמטים היא חטא לאמת. הציבור החרדי הוא ציבור פילנטרופ מאין כמותו, ויעידו על כך ארגוני החסד והגמ"ח שקיימים אצל החרדים ועוזרים לכל דורש - יד שרה, עזרה למרפא וכו'. פרס ישראל על מפעל חיים אף הוענק לכמה מהם.
ד. העמדה החרדית בעניין פטור תלמידי חכמים משירות צבאי ידועה ומתבססת על דברי הגמרא "רבנן לא צריכי נטירותא, שכן תורתן משמרתן". ועל דברי הרמב"ם (סוף הלכות מלכים) על פטור שבט לוי, ולא רק שבט לוי וכו' כידוע. ועי' גם זוהר (בהעלותך קנ.).
מה שלא ידוע הוא כי זו גם עמדתם של גדולי רבני הציונות הדתית: הגר"מ אליהו (קול אליהו 20, ועדת חו"ב בכנסת), הגר"א שפירא (שם), הרב יצחק אריאלי (תלמיד מרן הראי"ה זצ"ל, עיניים למשפט, ב"ב ז.) והרב נריה (איגרת 'בני הישיבות וגיוסם') – כולם סוברים שיש לפטור בחורי ישיבה משירות צבאי על סמך המקורות הללו, וכי לימודם מגן על מדינת ישראל מבחינה ביטחונית אף יותר מצה"ל.
בתש"ח הגרי"מ חרל"פ, מגדולי תלמידי מרן הרב, פרסם קטעים מאגרות הראי"ה (תת"י) שבהם מבקש מרן הרב פטור לבחורי ישיבות בצבא אנגליה, וקובע ברורות כי אין לגייס בחורי ישיבות "אפילו למלחמת מצווה גדולה מאוד". הרב חרל"פ סבר כי דבריו אלו של מרן הרב רלוונטיים לשירות בחורי ישיבה בהגנה על הארץ. אמנם הרצי"ה קוק זצ"ל סבר אחרת (להלכות ציבור א). הרב חרל"פ אף פרסם כרוז: "וברוכים יהיו כל הילדים המחרפים נפשם בעד מזבח אהבתם לעמנו ולארצנו, גדול הוא חלקם בזה ובבא... ובעבור זה הנני מוצא חובה קדושה בנפשי להודיע גלוי לכל אלו התלמידי חכמים חובשי הישיבות הקדושות המקדישים עצמם לתורה ועבודת ד', שהם הפלוגה של חיל ד' כדברי הרמב"ם סוף ה' שמיטה ויובל – החובה מוטלת עליהם להמשיך את לימודם, ולא יתבטלו מן התורה אף למלחמת מצוה זו. ועל ידי זה אנו בטוחים וגם אנו יכולים להבטיח, כי הצלחת חיילנו תהיה למעלה מדרך הטבע ".
נסיים בדברי הרב נריה, אשר לאחר פטירתו פרסמה תנועת בני עקיבא את תמונתו יחד עם הכיתוב 'לאורו נלך': "אין קיום לעם ישראל בלי תורה, אין משמעות לארץ ישראל ולמדינת ישראל בלי בנים בונים לומדי תורה, הדבקים בכל לבם ובכל נפשם בכל אורח חייהם. צבא הגנה לישראל שומר על הגוף, והישיבות – על הנפש. צה"ל מגן על היהודים, והישיבות מגינות על היהדות... ובת קול מכרזת ואומרת: אל תכריתו את שבט הקהתי".
ה. עם ישראל נמצא באחת משעותיו הקשות. בעיותינו גדולות ביותר ואין לנו פריבילגיה למלחמת אחים בנושא זה. באחדות ובהידברות תימצא הדרך לפתור סוגיה זו, תוך הכרה בחשיבות התורה ובחשיבות הנשיאה בנטל.
הכותב הוא רב קהילה באשקלון
[email protected]
פורסם בעיתון "בשבע"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
