ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
פעם אחת שאלו בנו – 'אבא, מפני מה אתה עושה כן? אם צריך אתה לסוכר, תן אותו בפיך. ואם אינך צריך לו, למה אתה מחזיקו בידך?'
לאחר שגמר רבי שלמה לשתות, נתן את הסוכר לבנו ואמר" 'טעם אותו'. לקח הבן את הסוכר ושם בפיו, ולהפתעתו הרבה, בסוכר לא הייתה שום מתיקות.
לימים, כשהיה הבן מספר את הסיפור, אמר – " מי שהכול כאחד לו, יכול לטעום טעם בידו כמו בלשונו".
דרכו של עולם, שגופינו חומרי הוא. החומריות מוגבלת היא, לפיכך כדי לחוש עניין חומרי, חשים אנו אותו במקום מיוחד בגופינו, שהתייחד לחוש זה- פה (טעם), אוזן (שמיעה), עין (ראיה) ואף (ריח).
אולם, אדם רוחני, שזיכך את גופו הגשמי, הרי שגופו יכול לחוש את כל החושים בכל מקום בגוף. (ואל יהיו הדברים תמוהים בעיניכם, כי גם כיום אנשים העוסקים בדמיון מודרך מדברים על היכולת לחוש חושים שונים במקומות שונים ומפתיעים).
למדרגה זו, זכו ישראל במעמד הר סיני, שהרי נאמר עליהם – 'רואים את הקולות', ולאחת משיטות התנאים זכו לכך, שהיו – "רואים את הנשמע ושומעים את הנראה". גופם הגשמי התעלה והזדכך והוסרו אצלם המחיצות בין החושים הגשמיים השונים.
ואכן, הגמרא מדברת על שינויים גופניים שנעשו בגופם של בני ישראל בעקבות מעמד הר סיני. בחטא אדם הראשון, כשגופו של האדם התעבה בחומריותו, הרי שהוטלה בו זוהמת הנחש, ואילו ישראל שעמדו במעמד הר סיני "פסקה זוהמתן". והגמרא מציינת שם הבדלים פיזיולוגיים בין גופם של בני ישראל לגופם של אומות העולם.
אולם בחטא העגל שב הגוף הישראלי ונפגם. ואכן מי שמתבונן בפרשתנו בהבדל בין הלוחות הראשונים שניתנו לנו לפני החטא, ללוחות האחרונים שניתנו לאחר החטא, יגלה שירידת מדרגתנו העיקרית אינה הירידה ברוח, אלא בכך שהפסדנו את המדרגה הרוחנית של גופינו החומרי.
הדברים ממש מפורשים בתורה. על הלוחות הראשונים נאמר – "והלוחות, מעשה אלוקים המה, והמכתב, מכתב אלוקים הוא – חרות על הלוחות". כלומר, גם הכתב המציין את התוכן הרוחני שבלוחות היה מעשה ה', וגם הלוחות עצמם – האבנים, המייצגים את הצד החומרי בלוחות היו מעשי ה'.
לעומתם, על הלוחות השניות נצטווה משה – "פסול לך שני לוחות אבנים כראשונים, וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות הראשונים...". הכתב, הצד הרוחני, היה מעשי ה' גם בלוחות השניים. אך האבן של הלוחות, הצד החומרי, היה מעשי ידי משה.
בכך נעוץ עניין נוסף. כולנו יודעים שלפני חטא אדם הראשון, היה ביכולת האדם לאכול מעץ החיים ולחיות לנצח. והדברים מובנים, הרוחניות היא אין סופית, לכן אם גופו היה נשאר רוחני, היה בכוחו לחיות לנצח. אולם משחטא האדם, נשארה רק נשמתו נצחית ואילו גופו הפך למוגבל. והנה, בגמרא (ע"ז ה) מופיעה שיטת ריש לקיש, שבעקבות מעמד הר סיני היינו אמורים לחיות לנצח, ורק בגלל חטא העגל הפסדנו זאת.
אך לעתיד לבוא, כשיתוקן העולם ויגאל, ישוב הגוף למדרגתו הרוחנית ויחיה חיי נצח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
