ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בשלושים הימים שממוצאי פורים עד ליל הסדר נכנסים בתים רבים בישראל לכוננות ספיגה: לחץ של ניקיונות, קניות ושאר הכנות לחג הפסח. לעיתים דווקא תקופה זו, אשר אמורה להביא להתקדמות רוחנית משותפת של כל בני הבית, עלולה לגרום למתחים ולכעסים. במקום להגיע בליל הסדר לזבח משפחה מאוחדת - מגיעה משפחה מפורקת בכל המשמעויות. מכיוון שכך, יש להתבונן כיצד לכלכל את הימים הללו בתבונה, על מנת להגיע לחג פסח כשר וגם שמח.
במקביל לבית שעובר תהליך של מירוק וניקיון, כך אמורה גם נפש האדם לעבור בימים הללו תהליך של תשובה והיטהרות. ביסוד הכול צריכה לעמוד ההבנה שחמץ הוא ביטוי של תפיחה מיותרת: גאווה, גסות חומרית ושאר מידות רעות. מובן מאליו כי תהליך השבתת החמץ הממשי שבבית יהיה שלם, רק אם ילווה במקביל בתהליך השבתת החמץ שבלב.
במקורות פנימיים רבים אף מצויה הקבלה בין תהליך ביעור החמץ אשר לגביו אנו עוברים שלושה שלבים: ניקיון כללי של הבית, בדיקת חמץ פרטנית ב"מחבואות ובחורים" והשבתה בפועל (על פי הלכות חמץ ומצה, ב); לבין תהליך התשובה הכולל: ניקיון כללי בנפש, וידוא פרטני של המעשים הפגומים והשבתה בפועל של החטא מן הנפש (על פי מסילת ישרים ג).
על מנת למנוע מן הבצק לתפוח ולהחמיץ, ניתן לבצע שתי פעולות: אפייה באש ולישה בלתי פוסקת. בהתאם לכך מציין הרב קוק (הגדה של פסח) כי ישנן שתי שיטות אשר יכולות למנוע את החמצת המידות, בפרט בזמן הלוחץ של הכנת הבית לפסח: לימוד תורה הנמשלת לאש, ולישה מתמדת של מידות הנפש.
את העצה הראשונה ניתן לתרגם לשפת המעשה על ידי קביעת לימוד משותף של כל בני הבית, או לפחות של בני הזוג, במהלך הימים הללו. למרות שהדבר נשמע פרדוקסלי, דווקא תוספת של כמה דקות לימוד יומי בתוך הלו"ז הצפוף יכולה לשחרר הרבה מן הלחצים שמתרוצצים בבית. הזמן הקצר שבו מרימים את הראש מעל הטרדות הטכניות ומעמיקים יחד במהות חג הפסח ותהליך הניקיון - מסוגל לשנות את כל האווירה וההכנה לחג נעשית באופן שונה לחלוטין.
דבר נוסף, כאמור, הוא לישת המידות. דווקא בימים אלו נדרשת עירנות יתר בעבודת המוסר: כעסים, מילים פוגעניות, חוסר סבלנות - כל אלה מרחפים כל העת באוויר ועלולים להחמיץ את המאמצים האדירים המושקעים בחודש זה. לישת המידות כוללת פרטים רבים, החל מדריכות נפשית כללית, יותר מאשר בשאר ימות השנה; וכלה בתכנון נכון המסוגל למנוע חלק גדול מן המתחים בבית: הגדרת משימות ברורה, חלוקת מטלות, שיתוף של כל בני הבית באופן מושכל, סדר עדיפויות נכון של משימות ניקוי, הבחנה בין עיקר (חמץ) לטפל (אבק) וכו'.
כך מגיעים באופן נכון לליל בדיקת חמץ ו"היוצא לנו מזה תוכחות מוסר גדול שיש לכל אדם לחשוב בלבו באמת בעת בדיקת חמץ וידע שהגיע העת בדיקת חמץ בפועל ממש. ולכן יכווין בלבו אז לבדוק כל המידות שלו אם יש בהם איזה חימוץ, היינו איזה מידה רעה חס וחלילה. ובעת שריפת החמץ יכווין גם כן לבער ממנו את המידות הרעות מכול וכול... ומתחרט בלב שלם ובודק בחורים ובסדקים, בכל מקום שדרכו להכניס שם החמץ, הוא שאור שבעיסה - תאוות החומר המגושם" (אוהב ישראל, ויצא).
פורסם בעיתון "בשבע"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
