ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
התבוננו בבקשה בתווית המחיר שעל המוצר. חשבתם פעם – על מה אנחנו משלמים כשאנו קונים מוצר?
תתפלאו. על המוצר עצמו אנו משלמים מעט מאד! חומר הגולם ועבודת הפועל בסין ש'בסך הכול' יצר את המוצר, מהווים מרכיב זניח בתשלום. לעומת זאת – הסוחרים, המפרסמים, יוצרי העטיפה והממתגים גורפים לכיסם את רוב הסכום.
כל סטודנט מתחיל בכלכלה או בעסקים יודע שהכסף הגדול נמצא במסחר ולא בייצור. יש אנשים המלינים על כך וחשים שזהו חוסר צדק, אך יש שמבינים שאם כך כוחות השוק העולמי פועלים, כנראה שיש משהו במסחר המהווה צורך חשוב לעולם, ויוצר מציאות זו.
אם נתבונן בתכונת הנפש שהמסחר משליט בעולם, נאמר במילה אחת – 'סדר'. המסחר לא יוצר יש מאין, כוחו בכך שהוא מעביר את המוצר מהיצרן לצרכן, ואת הכסף מהצרכן ליצרן, ומביא כל דבר למקומו הראוי לו.
נקודה זו של חשיבות הסדר בעולם, מהווה מפתח להבנת נקודות רבות ביהדות. בהלכה, למשל, אנו מוצאים את איסור מלאכת הוצאה בשבת. המעביר חפץ מרשות היחיד לרשות הרבים, וכן – המעביר חפץ ד' אמות ברשות הרבים, הרי זו מלאכה האסורה בשבת.
מלאכה זו התמיהה את המפרשים, שהרי כלל נקוט בידינו שאיסור מלאכות שבת הוא האיסור ליצור יצירה חדשה, והרי העברת חפץ ממקום למקום לא יוצרת דבר חדש? ולא זו בלבד, אלא שלמרבה התמיהה מלאכת הוצאה נשנתה בתחילת מסכת שבת?
באמת, מכוח קושיות אלו, רבנו תם (תוס' תחילת שבת) מבאר שמלאכת הוצאה היא 'מלאכה גרועה' ולכן הוצרכו לפתוח בה את המסכת. ובכל זאת זו מלאכה, ונראה שטעם הדבר שהעולם בנוי על הסדר שלו, וממילא המיקום של החפץ מהווה מרכיב משמעותי כל כך, עד ששינוי משמעותי במיקום נחשב כיצירה חדשה.
המהר"ל מפראג מעלה על נס את תכונת ה'סדר' במקומות רבים ויסודיים בספריו. לתורה הוא קורא 'סדר העולם'. הגלות עתידה להתחלף בגאולה, כי היא מציאות לא נורמלית, וכל דבר צריך להגיע למקומו המסודר לו. עם ישראל צריך להיות במקום שלו – ארץ ישראל, ורק בארץ כשאנו במקומנו אנו יכולים להאריך ימים, "למען יאריכון ימיך על האדמה...", רק על האדמה – במקומנו אנו מאריכים ימים. (בגלל זה, מבאר המהר"ל, כשאמרו לרבי יוחנן שיש זקנים בבבל התפלא, שהרי אינם על אדמת הארץ ואינם במקומם. רק כשסיפרו לו שהם מקדימים ומעריבים לבתי כנסת, התיישבה דעתו, כי בכל זאת הם נמצאים במקום של מקדש מעט שנותן להם קצת קיום).
גם השבת על פי המהר"ל כוחה ב'סדר'. כל כוחות העולם נבראו בששת ימי בראשית, אך אולם כשבאה שבת באה מנוחה, כל כוח הסתדר ונח במקומו, והעולם כולו החל לפעום בהרמוניה מופלאה.
ומעלה נוספת יש ב'סדר'. אדם שלא נמצא בתפקיד ובמקום המתאים לו, רע לו בתפקידו ובדרך כלל גם לא יצליח. לעיתים אף יחלה, כי בעומק לבבו הוא מרגיש שאינו במקומו. רק כאשר האדם מגיע ל'סדר' שלו, למקום המתאים לו, הוא פורח.
בימי ניסן אלה, עת אנו עסוקים ב'סדר'. מסדרים ומנקים את ביתנו לקראת ליל ה'סדר', נתמלא כולנו בשמחה גדולה על התורה המופלאה שהעניק לנו הבורא, שמפגישה אותנו מפעם לפעם עם התכונות החיוניות לנו.
נחפש את ה'סדר' הפנימי והחיצוני שלנו. נגיע למקומנו האמיתי והנקי. או אז נזכה בחירות אמיתית, כוחותינו יפרחו ויגיעו לשיא מימושם העצמי, ונגאל כולנו בגאולת עולמים במהרה בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
