ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
משה הכריז על מבצע גיוס תרומות לבנין המשכן, כל העם התגייס למשימה עד כדי כך שהיה צורך לצאת בהכרזה, הפסיקו להביא יש די! (שמות ל"ו ו).
לעומתו, שלמה המלך השתמש באמצעי רדיה וכפיה, שוטים וסבל, כדי להביא את מבצע הבניה של המקדש לכדי סיום, והפך לרקע מרדו של ירבעם בן נבט, שהיה הממונה "לְכָל סֵבֶל בֵּית יוֹסֵף" (מלכים א י"א כח).
השבוע נקדיש את דברינו להבדל בדרך קבלת התורה, כפי שהיא מופיעה בפרשיות של ספר שמות, לבין קבלת התורה בימי מרדכי ואסתר. ננסה להבין גם את הלקח לדורנו.
הסוגיא במסכת שבת (פח ע"א) דנה בנושא זה וז"ל: " 'ויתיצבו בתחתית ההר', אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם".
שואלים בעלי התוס' וכי למה היה צריך לכפות אותם באיומים לקבל את התורה? ומתרצים (שם) שהיה חשש שהעם יבהל מעוצמת המעמד הקולות והאש ויחזור בו. לכן כפה עליהם הקב"ה את קבלת התורה.
ממשיכה הגמרא ומסיקה "אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא".
מסביר רש"י (שם) "שאם יזמינם [הקב"ה] לדין למה לא קיימתם מה שקבלתם עליכם - יש להם תשובה, שקבלוה באונס" ואי אפשר לתבוע אותם על אי קיום מצוות התורה.
ממשיכה הסוגיא ומעבירה אותנו לימי הפורים: "אמר רבא: אף על פי כן, הדור קבלוה בימי אחשורוש. דכתיב (אסתר ט' כז) 'קימו וקבלו היהודים', קיימו מה שקיבלו כבר". כלומר, בעקבות הנס הגדול של מגילת אסתר ותחת הנהגתם של מרדכי ואסתר, החליט עם ישראל לחזור ולקבל על עצמו מרצון את מה שהכריח אותם הקב"ה לקבל בימי משה במתן תורה.
אחדותו של העם לא רק שהצילה אותם מגזרותיו של המן, אלא גם אפשרה להם לחזור ולקבל תורה מרצון בלב אחד.
המהר"ל מפראג בספרו "נצח ישראל" (פ' יא) איננו מוכן להסתפק בתירוצם של בעלי התוס', לכן הוא מסביר בכיוון שונה לחלוטין. נביא את דבריו בקיצור: "אלא הטעם כי קבלת התורה הכרחי, ואילו היו מקבלים עליהם את התורה מרצונם, היו סבורים כי הדבר תולה בדעתם, ואפשר שיהיה פירוד לדבר זה, שאם לא ישמרו התורה יהא בטול לנתינתה. אבל עתה שהייתה קבלת התורה הכרחי, אם כן אי אפשר שיהיה בטול והסרה לדבר זה, כי אם נתינת התורה וקבלתה מחוייב, כל שכן שמחויב שלא תהא בטול לתורה...".
לדבריו של המהר"ל, הכפיה במתן תורה נצרכה למרות שאמרו נעשה ונשמע כדי ללמדנו שהקשר בין ישראל לתורה הוא "בעצם", הוא מהותי ואיננו תלוי בבחירה חופשית. מכאן, גם ההכרזה כי הקשר עם הקב"ה איננו תלוי בבחירה חופשית. זהו קשר בל ינתק שאינו תלוי מעשים אלא נובע מסגולתו המיוחדת של עם סגולה שהוא תמיד בבחינת: "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" (שמות י"ט ו). העיקרון בא לידי ביטוי בשטח בימי מרדכי ואסתר, בימי ההסתר והחושך, כשנהנו מסעודתו של אותו רשע, כששונאיהם של ישראל הגדירו אותם "יֶשְׁנוֹ" – ישנים מן המצוות, "מְפֻזָּר וּמְפֹרָד" (אסתר ג' ח).
מתוך אחדות "עַם אֶחָד" מתגלה כי נצח ישראל לא ישקר, הקשר בין העם, התורה ונותן התורה בלתי ניתן לניתוק.
דווקא בימים אלה, כשעולם התורה נדרש ובצדק לשאת בעול עם הציבור, נזכיר כי הדרך לדרוש מן הציבור לשאת בעול שמירת המצוות, עוברת רק דרך האחדות. נזכיר עוד כי כל ניסיון כפיה על הציבור לקבל תורה, טומן בחובו "מודעא רבה", ומאידך כל ניסיון ליצור אחדות בכפיה גם הוא לא יצלח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
