^ 1.עמ' קיט.
^ 2.עמ' קמג.
^ 3.עמ' קעה.
^ 4.על חשיבותם של הפרטים הקטנים במעשיהם של צדיקים ניתן ללמוד ממה שכתב הראי"ה:
"רק על ידי כל ניצוצי האורה המפוזרים בכל מאמר ומאמר, כשיתקבצו יחד אז תצא התמונה הנהדרה של דמות דיוקנו הרוחני של האדם הגדול, ועל פיה נוכל לצעוד בעקבותיו, אם כן ראוי הוא המשלים את הבניין הנהדר על ידי אבן פינה אחת שחסרה לתודה כפולה, על עצם הדבר הפרטי ועל ערכו להשלמת הבניין בכללו" (עין איה שבת פרק א פסקה יט).
^ 5.בהספד שנשא על הראי"ה ציין ר' אריה לוין הנהגה זו: "זכרתי ימים מקדם, כאשר זכיתי לעלות לארץ ישראל בשנת תרס"ה, שיחרתי את פני רבנו זי"ע ביפו וקיבלני בסבר פנים יפות, כדרכו בקודש לכל אחד".
^ 6.ככל הידוע הראי"ה התפלל בביהכנ"ס שערי תורה.
^ 7.= תולדות שמואל.
^ 8.כרטיסי הגרלה אשר נכתב בהם תוכן ההגרלה בשתי שפות (עברית וגרמנית). על הכרטיסים הופיעה חותמת של הראי"ה קוק.
הכרטיסים נדפסו בדפוס 'איתין', בו עבד ר' שמואל.
וראה 'אגרות הראי"ה' חלק א' איגרת רעב:
"ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ב' אד"ר תרעי"ן.
ישאו הררי קודש שלו' לכבוד הרב הגאון הגדול, עטרת תפארת. מעוז ומגדול, מוהר"ר יצחק אייזיק הלוי שליט"א, שלמא רבא למר.
[...] לשם התחלת הבסיס החומרי, הוחלט אצלנו לייסד גורל, שנקווה שיאושר במשך הזמן הקרוב גם כן בדרך רשמי, מטעם הרשות (=השלטונות הטורקיים), לשם הישיבה".
ההגרלה התקיימה ביום ט"ז אדר שני תר"ע (27.3.1910) במעמד הבד"צ של יפו.
^ 9.אודות ישיבת הראי"ה ביפו, ראה בהרחבה במאמר 'שעריה נעולים' (מופיע באתר 'אור האורות' באינטרנט).
^ 10.בית הדפוס של אהרן איתין.
^ 11.ת"ת שערי תורה (בשכונת נווה שלום ביפו), שעמד תחת השגחתו הרוחנית והמעשית של הראי"ה. אודות המוסד ובית המלאכה שפעל בתוכו, ראה בספר 'הלב הטוב שיצק ברזל – יומן שרות מתועד של יעקב גולדמן', מאת בתיה פרלא.
^ 12.בבית המדרש שהקים ר' זכריה ברכות (ונקרא על שמו: 'ברכות') בקומה העליונה של הת"ת שערי תורה.
^ 13.ר' מאיר אנשין. וראה עדותו של הרמ"צ נריה (מועדי הראי"ה עמ' 237, מובא גם ב'ימי הפורים במחיצת הראי"ה', הוצאת 'אור האורות', עמ' 20): "חסידי ברסלב, שגם במשך כל השנה מצאו בבית הרב יחס חם, היו בהאי יומא [=פורים] רישי חדוותא. ר' מאיר אנשין ז"ל יחד עם חבריו היו רוקדים על השולחן, ולקול השירה והצהלה נמשכו רבים והגיעו לבית הרב. בין ניגון לניגון ובין ריקוד לריקוד, דרש הרב בפני הבאים מעניינו של יום, וכל פעם הפסיק ושתה 'לחיים', ושוב המשיך. כל שאלה וכל הערה זכתה מיד לתשובה מהירה, ולא עוד אלא שנמצא מיד הקשר לשמחת פורים ולכל פרשת גדולת היום".
^ 14.שו"ע או"ח סימן תרפח, ד.
^ 15.ר' שמואל קיצר בלשונו, ולא ברור האם המשך הדברים (קטעים מהם הובאו כאן) נאמרו על שולחנו של הראי"ה או שהתחדשו אח"כ לר' שמואל בעת שסעד בביתו.
^ 16.זוהר כי תשא דף קצ ע"ב.
^ 17.זוהר נשא (אדרא רבא) דף קמד ע"ב.
^ 18.דיינו.
^ 19.ליקוטי מוהר"ן ח"א סימן כב.
^ 20.שם סימן נו.
^ 21.ישעיה נח, ח.
^ 22.בכל ימי רבנותו בחו"ל, ביפו ובירושלים, נהג הראי"ה לערוך סעודה שלישית ברוב עם, והיה דורש על פרשת השבוע. בין המשתתפים היו גם חסידי ברסלב. ראה על כך 'הנשמה עולה פתאום – שבת עם הרב קוק' עמ' 253.
^ 23.הדילוג במקור. בבית הדפוס בו עבד ר' שמואל הדפיסו גם ספרים של כפירה, ועם זאת הוא זכה להתעלות רוחנית בתקופת עבודתו שם. ר' שמואל ור' מאיר אנשין, שעבדו יחד בדפוס, שאלו את ר' אברהם ב"ר נחמן כדת מה לעשות בנוגע לעבודתם הבעייתית, והוא ענה להם כך: "[...] אודות שאלתו בדבר ההדפסה אשר שאל מאתי: עלה כעת ברעיוני, כי בלי ספק נמצא ביכולתו להתעקש בבקשתו מבעל הדפוס, שכאשר יגיע לידו דף או עמוד מדברי הכפירות והחירופים, יחליף וייתן זאת העבודה לפועל אחר, ולא מידיו תצא פעולה כזאת להחטיא את הרבים בכפירות הנשתוות לעבודה זרה ממש [...]".
^ 24.ראה למשל 'ליקוטי מוהר"ן' תנינא סימן ה': "העיקר הוא האמונה, וצריך כל אחד לחפש את עצמו ולחזק את עצמו באמונה".
^ 25.ראה 'שמונה קבצים' קובץ ח' פסקאות ריט-רכח בעניין אמונה, יראה ואהבה.
^ 26.ספר 'אמונת חכמים'.
^ 27.דפוס איתין.