ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. לבניית המשכן נחוצים פרטים מגוונים,
מהחי, מהצומח ומהדומם – אותם מזמינים:
דוממים – זהב, כסף, נחושת ואבנים.
צומחים – עצי שיטים, שמן ובשמים.
וחיים – תולעת, עזים ואילים מאודמים.
התדע לאיזו קבוצה מתייחסים
השש, התכלת, הארגמן והתחשים?
ב. עצי שיטים לכלים רבים משמשים,
מצויים הם בחצר, בקדש ובקדש הקדשים.
התדע שמכל הכלים שבפרשה נזכרים,
רק מאחד עצי השיטים נעדרים?
מלבד לכלים, העצים מיועדים,
ליצירת מחיצות - בהתחברם עומדים.
*
ועוד שאלה שברש"י תמצא תשובה –
מניין כל הנחוץ מהעצים - למשכן הובא?
ג. ציפוי זהב, בדרך כלל, הינו חיצוני,
אך בפרשתנו מצינו גם ציפוי פנימי.
אם ברש"י תחפש ותעיין
תמצא שהוא נעשה באופן מיוחד מעניין.
ד. לאו אחד לדורות יש בסדרה,
הכהן העולה בשבת - אותו יקרא.
ואם לעמוד על טעמו תרצה,
בספר החינוך – מצוא ימצֵא!
ה. "איש אל אחיו" ו"אשה אל אחותה"
בפרשתנו תמצא אותו, ופעמיים אותה.
הכוונה איננה לבני אדם בשלוש הפעמים,
אלא למשלים העוסקים בדוממים.
ו. כמה שכבות של כיסויים שונים,
על המשכן פרושים ועליו מגינים?
שאלה זו במחלוקת שנויה,
בפרוש הפסוק האחרון בשלישי – תלויה.
ז. כרובים פעמים מופיעים בתורה,
בפרשיית המשכן ובבראשית ברא.
בשניהם שומרים וסוככים על עץ החיים,
אולי להרתעת כאלו שבמקום אינם רצויים.
בפרשת המשכן, הכרובים פעמיים מופיעים,
על שני דברים שאותיותיהם זהות - הם נמצאים.
ח. היכן בפרשתנו פרחים מופיעים,
והיכן בסמוך מצויים גביעים?
ומי בפרשתנו כמשוקדים - מכונים ומתוארים?
עניין זה מהדברים שאינם מוכרעים וברורים.
ט. פעמיים מופיע מסך הנתלה לסגירה.
בשני פתחים שונים נמצאנו בסדרה.
ובמקום שלישי פרוכת תלויה למחיצה,
להבדלה בין שתי קדושות – זו נחוצה.
י. המשכן מתואר בפרוטרוט בסדרה,
ומבנה המקדש (בחלקו) מצוי בהפטרה.
בשני המקומות המידות מדוייקות,
וההשוואות ביניהן מאלפות ומרתקות.
תשובות
א. צומח- שש (פשתן). חי- תכלת (צמר הצבוע בדם חלזון), ארגמן (צמר צבוע באדום), תחשים (מין חיה)
ב. המנורה.
'מאין היו להם במדבר? פירש רבי תנחומא יעקב אבינו צפה ברוח הקודש שעתידין ישראל לבנות משכן במדבר והביא ארזים (ארז הוא שם כולל לכמה מיני עצים, ומהם גם עצי שיטים), למצרים ונטעם, וצוה לבניו ליטלם עמהם כשיצאו ממצרים' (כ"ה, ה' ד"ה ועצי שטים).
ג. בארון היו ציפוי חיצוני וציפוי פנימי.
ד. אסור להוציא את בדי הארון ממנו, שנאמר 'בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו' (מצוה צ"ו בספר החינוך).
ה. 'והיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה סככים בכנפיהם על הכפורת ופניהם איש אל אחיו', 'חמש היריעות תהיינה חוברות אשה אל אחותה', 'מקבילות הלולאות אשה אל אחותה', 'שתי ידות לקרש האחד משולבות אשה אל אחותה'.
ו. כ"ו, י"ד וברש"י ד"ה מכסה לאהל.
ז. בבראשית הכרובים ניתנו מקדם לגן עדן (בראשית ג', כ"ד), ובמשכן היו כרובים על הכפרת (כ"ה, י"ח) ועל הפרכת (כ"ו, ל"א).
ח. במנורה. רש"י כ"ה, ל"ד ד"ה משוקדים.
ט. מסך לפתח המשכן (כ"ו, ל"ו) ומסך לפתח החצר (כ"ז, ט"ז), ופרכת להבדיל בין הקודש לקודש הקודשים (כ"ו, ל"ג).
י. האורך והרוחב במקדש היו כפולים מהמשכן, ובקומה פי שלוש. (בית המקדש: אורך- 60, רוחב- 20, קומה- 30, משכן: אורך- 30, רוחב- 10, קומה- 10). האולם המתואר בהפטרה אינו ההיכל, אלא חדר רחב לפניו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
