ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אחרי הכול, ישנה דעת חכמים במסכת אבות שאומרת שמה ששלי שלי, ומה ששלך שלך, ושזאת השקפה מאוזנת ובינונית. אך באותה משנה ממש במסכת אבות יש דעה נוספת שטוענת שגישה כזאת של אדם ביחס לנכסיו היא תכונה של אנשים רשעים, מידת סדום, שזה מתאים לתיאור המוקדם של התורה לטבע האדם "יצר לב האדם רע מנעוריו".
התורה מזהה את טבע האדם כפי שהוא. בני אדם נולדים כחמורי פרא, אנוכיים, צווחנים, בועטים ואוחזים בכל דבר. התורה באה לתקן את טבע האדם ולרומם אותו לתכלית נעלה יותר ולעמדה מוסרית וחברתית טובה יותר. אי אפשר לשנות את טבע האדם מקצה לקצה, אך אפשר לעדן אותו ולכוון אותו למטרות טובות וראויות יותר.
התורה מכירה בתפיסה שאומרת "שלי שלי ושלך שלך", אך בכל זאת אומרת שהשקפה מאוזנת וההגיונית זו, לכאורה, מובילה, בסופו של דבר, למדרון חלקלק של התנהגות בנוסח סדום. משום כך חייב אדם לאמן את עצמו באמנות התרומה והנתינה מזמנו ומהונו לזולת, בין אם מדובר באנשים נזקקים או במטרות או במוסדות ראויים, כמו המשכן.
לצערי, לאחרונה העברתי למעלה מחודש כשאני מרותק למיטת חוליי עד שזיהום שהיה לי טופל והצלחתי לקום וללכת שוב על רגליי. הבעיה הייתה שחודש שלם של היעדר מוחלט של פעילות הביא לכך ששרירי הרגליים והגב שלי התנוונו, ולכן גם כשרציתי להתהלך שוב זקוף, כמו אדם רגיל, לא יכולתי לעשות זאת בלי קושי וכאב עז. בסופו של דבר הצלחתי לחזור אט-אט לבריאות תקינה, והשרירים שלי שוב התרגלו לשאת את משקלי הלא מועט.
הכלל הגופני הזה חל גם על מתן צדקה. אדם שלא נותן צדקה דרך קבע יגלה ששרירי היד שחותמים על הצ'ק ופותחים את הארנק מתנוונים, ואפילו כשירצה לתת, זה יכאב ולפעמים אפילו ייראה לו בלתי אפשרי. לכן התורה שמה דגש חזק בפרשת השבוע על היכולת לתת מרצון ובנדיבות למען מטרה טובה, המשכן.
המצווה הזאת נראית כמעט המצווה העיקרית בתורה, אם מסתכלים על תשומת הלב שהיא מקבלת בדברי התורה. הסיבה לכך היא שרוב המצוות האחרות בתורה מצריכות משמעת ושליטה, התנגדות לטבע השפל שלנו, אך במצוות התרומה התורה תובעת מאתנו להתגבר לגמרי על הנטייה הטבעית שלנו שאומרת "שלי שלי ושלך שלך".
כאן אנחנו נדרשים לא רק לשלוט בטבע שלנו או לתעל אותו לכיוון הנכון אלא לשנות אותו מקצה לקצה. ולשם כך יש צורך במאמץ, באימון מתמיד ובפיתוח הרגלים טובים.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
