ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
___________________________
סיבות שבהן ישלם – ישנם גורמים המביאים להיותו שלם (בשכלו). הגורמים הם התכונות שקיבל מהוריו, סביבתו, האקלים וכד' שנפרטו לעיל. בא שלם – מגיע לשלמותו. לא הוכן – אין לו פוטנציאל. בכוח – בפוטנציאל. משלמות וחסרון ומצועים לאין סוף – האדם יכול להוציא את כישרונו אל הפועל באופן מושלם או חלקי (בדרגות רבות). והשלם – האדם שהגיע לשלמותו. השכל הפועל – כוח האמת המוחלטת ששורה בעולם, רצון אלוהים. הפילוסופים האמינו שאדם שמתעלה, מתמזג עם רצון עליון זה עד שנעשה רוחני ואינו נפעל על ידי החומר. השכל ההיולי – השכל הגולמי, הבלתי מעובד. הוא השכל האנושי המוגבל. שנהיה מִכַּת – הגיע אל מדרגתם. וזה הוא אשר יכונה – אנו מכנים את המגמה להגיע למדרגה זו שזהו 'רצון הא-ל' (אך זהו משל שהרי אין לא-ל רצון).
ביאורים
כפי שעוד נראה, עמדת הפילוסוף היא מנותקת ואריסטוקרטית. היא איננה מתאימה לכלל בני האדם אלא לקבוצה קטנה ומצומצמת. הפילוסוף רואה את הייחוד האנושי רק בצד השכלי, לכן הֶעמידה הפילוסופיה במרכז את החיפוש אחר אמיתות מדעיות ומטאפיזיות. זהו מבחינתה האידיאל הגבוה ביותר אליו יכול להעפיל האדם. מן הסיבה הזאת, עניינים אנושיים כגון רגשות או אפילו מעשים מוסריים כמו עזרה לזולת או חסד הפכו בפילוסופיה למשניים בלבד ביחס לחכמה. החברה האנושית כולה נוצרה כדי ליצור את האפשרות לכך שמיעוט פילוסופי יוכל להגות בחכמה. העמדת החכמה בלבד במרכז פוסלת ממילא כל בן אדם שכישוריו הטבעיים מונעים ממנו להיות משכיל. אך נראה שבאופן מפתיע, דווקא העמדת ההשכלה במרכז הייתה בעוכרי הפילוסופים. שכן אדם שטעה בתפיסותיו לדידם – חי את כל חייו בטעות. היום הרי ידוע שרבות מהתפיסות הפילוסופיות בעת העתיקה לא היו נכונות בעליל. המהפכה הקופרניקאית הפכה את תמונת העולם המדעית, ודעת הפילוסופיה העתיקה נדחתה מכל וכל. טעות זאת מלמדת שאין לחפש את יתרונו האנושי של האדם דווקא בתחום הידיעות שלו. גם ידיעות רבות באמונה עלולות להפוך למידע אנציקלופדי של ערכים. ערכו הנצחי של האדם צריך להימדד ביחס לערכים נצחיים, כאלה שלא משתנים מתקופה לתקופה. ערכים אלה המעלים את האדם, מתקנים אותו ומקדמים אותו, יכולים להעניק ערך וטעם לכלל האנושות ולא רק לקבוצה קטנה ומצומצמת.
הרחבות
1. אפשר לתקן
וְאִישׁ אֲשֶׁר חָסְרוּ סִבּוֹתָיו בָּא חָסֵר. לפי הפילוסוף ישנם כאלה שנבראו עם חסרון מולד ואין להם אפשרות לתקנו לעולם (אין הכוונה למום גופני או מחלה נפשית). הרמב"ם מציין שעל פי התורה ההשקפה הפוכה לגמרי: "ואמנם בארתי לך זה שלא תחשוב השגעונות אשר ישקרו בהם חכמי הכוכבים אמתיות, כי יחשבו שמולד האדם ישימהו בעל מעלה או בעל חסרון, ושהאיש מוכרח על המעשים ההם בהכרח אמנם אני יודע, שהדבר המוסכם עליו מתורתנו ומפילוסופי יון כמו שאמתוהו טענות האמת, שפעולות האדם כולן מסורות לו, אין מכריח אותו בהן ולא מביא אותו זולת עצמו כלל שיטהו לצד מעלה או לצד חסרון, אלא אם כן תהיה לו הכנת המזגים לבד, כמו שבארנו, שיקל בו ענין או יכבד. אבל שתתחַיב (פעולה מהפעולות) או יהיה בו נמנע – אין זה כלל" [שמונה פרקים פרק ח].
2. שלמות האדם
וְזֹאת הַמַּדְרֵגָה הִיא הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹנָה הַמְיֻחֶלֶת לָאָדָם הַשָּׁלֵם. מעין שאיפה גבוהה זו ניתן דווקא למצוא בתורת ישראל, כפי שמבאר רמח"ל : "ההשתדלות הוא שיהיה האדם נבדל ונעתק מן החומריות לגמרי ומתדבק תמיד בכל עת ובכל שעה באלהיו, ועל דרך זה נקראו הנביאים מלאכים... ואפילו בשעת התעסקו במעשים הגשמיים המוכרחים לו מפאת גופו הנה לא תזוז נפשו מדביקותה העליון, וכענין שנאמר: "דבקה נפשי אחריך בי תמכה ימינך" [תהלים סג] [מסילת ישרים פרק כו].
שאלות לדיון
הפילוסוף טוען כי השלמות השכלית תביא לשלמות המעשים. האם טענה זו נכונה או שמא ישנה עבודה מיוחדת לקניית שלמות זו?
לפי הפילוסוף, כשהאדם מגיע לשלמותו הוא זוכה להיות מִכת גדולי הפילוסופים. האם נכון לשאוף להימצא בין אנשים שנחשבים בעינינו למושלמים?
לרפואת גדעון בן ציפורה
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.












