ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
בספר שמות בשניהם נקרא.
נוסף למשפטים גם בכי תשא - קריאה,
מבשרת על שנה חדשה הקרבה ובאה.
ב. "ארבעה וחמישה" מופיעים בסדרה.
סיבת ההבחנה בין התשלומים לא ברורה.
ברש"י שתי דעות, שאותנו מלמדות,
על חשיבות המלאכה וכבוד הבריות.
ג. אל האלהים - פעמיים במשפטים
ניגשים או מוקרבים לפני השופטים.
בראשונה – לרציעה,
ובשניה - לשבועה.
*
ובתחילת רביעי גם כן א-להים.
האם גם כאן לדיינים מתכוונים?
מה דעתו של רש"י בכיר הפרשנים,
וכיצד אונקלוס, רמב"ן ואב"ע זאת מבינים?
ד. נשיכת נחש ברש"י מופיעה,
בסוף "שלישי" בדיני הלוואה.
משל הוא על חומרת הריבית,
והתאור מזכיר לדורנו מציאות כלכלית.
ה. השנה השביעית - פעמיים בפרשה.
פעם – יציאה, ופעם - נטישה.
הראשונה – ממועד המכירה מנויה.
קבועה ועומדת לכל - חברתה השניה.
ו. פגיעה באוזן ע"י אדון ברציעה,
עול עבדות עולם מטביעה.
לעומתה, פגיעה ע"י אדון בעין שהוצאה,
מעבדות עולם פודה ומושיעה.
ז. "קרי וכתיב" בפרשה:
לו – הקריאה, אך לא הכתיבה -
הבדל משמעותי הוא בפרוש התיבה.
אולם עיון בדבריהם של גדולי הפרשנים
מלמד שלמעשה, הבדלי הנוסחים - קטנים.
*
עוד פעמיים השייכות לו – מופיעה,
הכתיבה ב"הא" בסופה, אך ב"וו" – הקריאה.
פעם אחת בהיזק שדה אחר,
ופעם שניה בהשבת משכון החבר.
ח. "ספר הברית" מופיע בסדרה,
אלא שהגדרתו כלל לא ברורה.
ברש"י דעה אחת על זמנו ותוכנו,
ודעה נוספת בראב"ע וברמב"ן במקומו.
*
לאור זאת, מחלוקת מעניינת בין הפרשנים
מתי מצוות הפרשה - למשה ולעם ניתנים.
ט. "הבא להרגך השכם להורגו" זו הלכה,
שבפרשתנו מקורה, ובה - לה הוכחה.
עיין היטב ברש"י המביא דוגמאות,
מתוכן תלמד, מי נחשב למתכוון להרוג.
(הדברים מופיעים ברש"י
קצת לפני העולה השלישי).
י. "יצא בשן ועין" - ביטוי בשימוש יומיומי.
האם זהה פרושו כיום, למובנו המקורי?
זאת, תוכל לבדוק ולברר במהרה,
אם תגלה את מקור הניב בסדרה.
*
ועוד ניב - נזכיר את פרושו -
להתרושש ולהפסיד את כל רכושו.
גם הוא מקורו סמוך לשם,
ברש"י בפרשה בענין שור תם.
(רמז לאלו המעונינים -
שני הניבים במילה זהה - מתחילים).
תשובות
א. פרשת שקלים. בכל שנה מר"ח ניסן היו מקריבים בבית המקדש את קרבנות הציבור מהשקלים החדשים ולא מהשקלים מהשנה שעברה. מר"ח אדר היו משמיעים לעם להביא את השקלים החדשים.
ב. 'כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמישה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה' (כ"א, ל"ז)
ג. 'והגישו אדוניו אל האלוקים' (כ"א, ו'), 'אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלוקים' (כ"ב, ז').
'אלוקים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאור' - לרש"י יש איסור קללת אלוקים וגם איסור קללת דיינים, אונקלוס ואב"ע מפרשים רק לדיינים, הרמב"ן מביא את הגמ' שהכוונה לאלוקים.
ד. כ"ב, כ"ד ד"ה 'נשך'
ה. 'כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשביעית יצא לחפשי חנם' (כ"א, ב'), 'והשביעית תשמטנה ונטשתה' (כ"ג, י"א).
ו. 'ורצע אדוניו את אזנו במרצע' (כ"א, ו'), 'וכי יכה איש את עין עבדו' (שם, כ"ו).
ז. 'אם רעה בעיני אדוניה אשר לו (כתיב לא) יעדה והפדה' (כ"א, כ"ח).
'כי יבער איש שדה או כרם ושילח את בעירה' (כ"ב, ד'), 'כי הוא כסותה לבדה' (כ"ב, כ"ו).
ח. 'ויקח את ספר הברית ויקרא באוזני העם' (כ"ד, ז') ועיין שם בפרשנים, וכן בפסוקים א', ד'.
ט. כ"ב א'-ב'.
י. עבד שאדונו הכה את עינו או שינו יוצא לחפשי (עיין רש"י כ"א, ז' ד"ה לא תצא).
'יצא נקי מנכסיו' (כ"א, כ"א ד"ה 'ולא יאכל').
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
