ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(קכו: תחילת פרק מפנין עד קכז: 11-)
א. איסור טלטול של טירחה
המשנה -
יש איסור טלטול של טירחה, למשל קופות תבואה,[1]
אא"כ זה לצורך מצווה (הכנסת אורחים או לימוד תורה) שאז מותר אפילו כמות של 4 ו-5 קופות,
אבל לא את האוצר.
הסבר המשנה:
|
| ארבע | חמש | אבל לא את האוצר | האם יש באוצר מוקצה? |
| רב חסדא | אם יש חמש, יפנה רק ארבע, כי אם יפנה הכל שמא ישווה גומות | לא יפנה יותר מחמש, אפילו שיש שם יותר, משום טירחה | (לא יכול לפרש את כל האוצר משום גומות, כי זה כבר נכתב). אוצר שלא התחיל לאכול ממנו הוא מוקצה | כשיטת ר"י שיש מוקצה באוצר |
| שמואל | ארבע וחמש, כדאמרי אינשי, | לא הכל, שמא ישווה גומות | כשיטת ר"ש שאין מוקצה באוצר | |
דיונים על זה:
- 1.יכול לעשות באוצר שביל ברגליו (טלטול כלאחר יד).
- 2.ר' אחא כר"י,
וסתם תבואה צבורה של לתך (15 סאה) היא לאוצר (פחות מכך לא).
(זה בדיוק מתאים ל5 קופות של 3 סאים כל אחת).
- 3.שתי שאלות על שיטת רב חסדא שהגביל ל5 קופות:
- a.האם יכול גם למעט במשוי (כלים קטנים יותר) ולהרבות בהליכה(יותר פעמים)?
ת"ש – לגבי פינוי כדי יין ושמן,
ברייתא א – חמש קופות,
ברייתא ב – עשר-חמש עשרה.
לכאורה ברייתא ב – מרבה בהילוך וממעטת במשוי.
דחייה – ברייתא ב מדברת על 5 קופות שבתוך כל קופה 3 כדים.
- b.האם אסור יותר מ-5 גם כשיש הרבה אורחים?
ואם מותר, האם מותר לאחד לפנות הרבה, או שכל אחד מוגבל ב-5 קופות?
ת"ש – רבי/ר' חייא פינה עומרים רבים מהשדה לצורך הדרשה.
(אך אין ראיה שאחד עושה את זה, שהרי מסתמא רבי ביקש מאחרים לפנות).
(קכז. 10-)
ב. מעלת הכנסת אורחים
א. גדולה הכנסת אורחים:
- 1.כ/יותר מ- השכמת בית המדרש.
- 2.מהקבלת פני שכינה.
- 3.אוכל פירותיה בעוה"ז (להלן בסעיף ב).
ב. אלו דברים שאוכל פירותיהן בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב
| משנה בפאה | ר' יוחנן |
| כיבוד אב ואם |
|
| גמילות חסדים | הכנסת אורחים |
|
| ביקור חולים |
|
| עיון תפילה |
| הבאת שלום | דן חברות לכף זכות |
| תלמוד תורה | השכמת בית המדרש |
|
| מגדל בניו לתלמוד תורה |
(קכז: 2+)
ג. שלוש ברייתות על דן חברו לכף זכות
- 1.המעביד שלא נחשד כשאמר שאין לו.
- 2.החסיד שלא נחשב כשהנערה שפדו ישנה למרגלותיו וטבל למחרת.
- 3.ר' יהושע שלא נחשד כשהתייחד עם הגויה וטבל לאחר מכן.
רבנים בבית המדרש
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
