ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(סז: תחילת פרק כלל גדול – סט. 6+)
חלק א – למה כתוב "כלל גדול"?
הגמרא משווה 4 מקומות בהם כתוב כלל גדול או כלל:
|
| אצלנו – כלל גדול אמרו בשבת. (ובמשנה בעה: - "ועוד כלל אחר אמרו..."). | שביעית ז,א – כלל גדול אמרו בשביעית: כל שהוא מאכל אדם ומאכל בהמה וממין הצובעים ואינו מתקיים בארץ, יש לו שביעית ולדמיו שביעית יש לו ביעור ולדמיו ביעור. | מעשרות א,א - כלל אמרו במעשרות: | פאה ד,א – כלל אמרו בפאה: כל שהוא אוכל ונשמר וגידוליו מן הארץ ולקיטתו כאחת ומכניסו לקיום חייב בפאה. |
|
| (ובמשנה בעה: - "ועוד כלל אחר אמרו..."). | ובמשנה אח"כ – "ועוד כלל אחר אמרו...". | בר קפרא גורס – גדול. בהמשך המשנה – "ועוד כלל אחר אמרו" |
|
| 1. "גדול" כשאח"כ יש כלל נוסף | מובן | מובן | לרבנן – לא מובן. לבר קפרא מובן. |
|
| 2. רי"ס בר"א | אבות ותולדות | אבות ותולדות | לבר קפרא קשה. |
|
| 3. לפי החומרא | שבת חמורה משביעית – ששייכת גם במה שהיה תלוש לפני שבת. | שביעית חמורה ממעשר, שקדושת שביעית שייכת גם במאכל בהמה. | מעשר חמור כי שייך גם בתאנים וירקות. | (אין פאה ב: 1. תאנים – כי אין לקיטתו כאחת (באותו זמן). 2. ירק – אינו מכניסו לקיום. |
חלק ב – כמה חטאות חייב שוכח
א. ביאור המשנה:
עשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה:
(בשיעור המוקלט תיארנו את שלושת ההבנות במקרה א, ואחר כך הבאנו שני דיונים על מקרה א: הראשון הוא החלק המודגש כאן בירוק, השני הוא סעיף ב להלן).
|
| א. שכח עיקר שבת | ב. יודע עיקר שבת | ג. יודע שהוא שבת | |
| הדין | 1 | 1 על כל שבת | 1 על כל מלאכה (אך לא לכל שבת). | |
|
| A. תינוק שנשבה | B. הכיר ושכח |
|
|
| רב ושמואל 1 | 1 | על כל שבת | דחייה - למה לא כתבו את המקרה הקודם (אB)? תשובה - כתבו! ("יודע עיקר שבת" – שידע בילדותו). | דחייה - למה לא כתבו את המקרה הקודם (ב)?
|
| רב ושמואל 2 | 1 אפילו כאן חייב. | 1 |
|
|
| רי"ח ור"ל | 0 | 1 |
|
|
ב. המחלוקת לגבי תינוק שנשבה
הכיר ושכח – 1.
תינוק שנשבה – רב ושמואל – חייב,
רי"ח ור"ל – פטור.
- A.מיתיבי מברייתא שמביאה דוגמא לשוכח עיקר שבת מתינוק שנשבה:
רבנן – חייב – כרב ושמואל.
מונבז – פטור – תשובה – כרי"ח ור"ל.
- B.סברת מונבז -
יש קשר בין מזיד לשוגג, ולכן גם שוגג צריך ידיעה מסוימת.
למה יש קשר:
- 1.בברייתא – (גז"ש) שניהם נקראים "חוטא".
- 2.בגמרא – (דרשה/היקש) – (במדבר טו, כט-ל) - הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם לָעֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה. וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה מִן הָאֶזְרָח וּמִן הַגֵּר אֶת יְקֹוָק הוּא מְגַדֵּף וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ:...".
ורבנן – הפרשייה מדברת על ע"ז, שבה יש בשוגג חטאת ובמזיד כרת,
כך גם בשאר עבירות שיש במזיד כרת, יש בשוגג חטאת.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
