ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(סג: שליש תחתון – סה. 2+)
חלק א – טומאת אריג, תכשיט ושק
הפסוקים:
לגבי שרץ – ויקרא יא, לב:
"וְכֹל אֲשֶׁר-יִפֹּל-עָלָיו מֵהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא, מִכָּל-כְּלִי-עֵץ אוֹ בֶגֶד אוֹ-עוֹר אוֹ שָׂק, כָּל-כְּלִי, אֲשֶׁר-יֵעָשֶׂה מְלָאכָה בָּהֶם; בַּמַּיִם יוּבָא וְטָמֵא עַד-הָעֶרֶב, וְטָהֵר".
לגבי מת – במדבר לא, כ (מלחמת מדין):
כ וְכָל-בֶּגֶד וְכָל-כְּלִי-עוֹר וְכָל-מַעֲשֵׂה עִזִּים וְכָל-כְּלִי-עֵץ תִּתְחַטָּאוּ.
נא וַיִּקַּח מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶת-הַזָּהָב מֵאִתָּם כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה.
א. שיעור אריג ותכשיט -
ברייתא א (+רי"ח)
| המקרה | מקור בשרץ (רי"ח ורבא) |
| אריג כלשהו | 1. רב דימי – בהתחלה – ציץ. נדחה כי הציץ אינו אריג. 2. (רי"ח ורבא) - "או בגד"(בשרץ) |
| תכשיט כלשהו | ציץ |
| אריג + תכשיט כלשהו | במת – "כל כלי מעשה". |
ב. עיזים
A. ברייתא ב –
|
| שרץ | מת |
| א. שק | "שק" | "וכל מעשה עיזים" |
| ב. לרבות קלקלי וחבק. | 1. "או שק" 2. גז"ש – בגד ועור ממת (מובא אחרי ג) |
"וכל מעשה עיזים" |
| ג. למעט חבלים ומשיחות | "שק" – למעט מה שאינו טווי וארוג | גז"ש – בגד ועור משרץ |
| ד. לרבות מזנב הסוס והפרה | "או שק" | גז"ש – בגד ועור משרץ |
הערות לגבי הגזירה שווה:
1. א"א ללמוד בבניין אב מאחד לשני כי אפשר לפרוך:
מת חמור כי זה טומאת מת,
שרץ חמור – כי טומאת ערב יותר נפוצה + מטמאת בכעדשה.
לכן חייבים גזירה שווה.
2. חייבים לומר שהגזירה שווה מופנה,
כי אחרת עדיין אפשר לפרוך. ואכן כאן היא מופנה משני הצדדים (יש מחלוקת אם צריך מופנה מצד אחד או שני צדדים)
יש היקש בין מת ושרץ לשכבת זרע (ויקרא כב)
פסוק ד – "...וְהַנֹּגֵעַ, בְּכָל-טְמֵא-נֶפֶשׁ, אוֹ אִישׁ, אֲשֶׁר-תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת-זָרַע",
פסוקה – "אוֹ-אִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע, בְּכָל-שֶׁרֶץ אֲשֶׁר יִטְמָא-לוֹ"
ובשכבת זרע כתוב (ויקרא טו, יז) – "וְכָל-בֶּגֶד וְכָל-עוֹר, אֲשֶׁר-יִהְיֶה עָלָיו שִׁכְבַת-זָרַע--וְכֻבַּס בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב".
B. ברייתא א – שק עיזים
"מוסף שק על הבגד, שטמא משום אריג", ומסבירים – שק עיזים טמא, אפילו אם אינו אריג,
למשל בת עני משתמשת ב3 שערות קשורות כקישוט.
היחס בין הברייתות -
רש"י – גם לברייתא א צריך טווי וארוג, ומדובר שהחוטים טויים, וקליעתם נחשבת אריגה.
ג. כלי מדין
במדבר לא, נ: "וַנַּקְרֵב אֶת-קָרְבַּן יְהוָה אִישׁ אֲשֶׁר מָצָא כְלִי-זָהָב אֶצְעָדָה וְצָמִיד טַבַּעַת עָגִיל וְכוּמָז לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵינוּ לִפְנֵי ה'".
כומז הוא למקום הערווה, ובנ"י חטאו במלחמה בהרהור ועל כך רצו לכפר.
חלק ב – עוד דברים שאשה יוצאת בהם
המשנה מובאת כניגוד למשנה הראשונה בפרק:
| נז. - לא תצא | סד: - כן יוצאת |
| לא בחוטי צמר, ולא בחוטי פשתן, ולא ברצועות, שבראשה; | יוצאה אישה בחוטי שיער, בין משלה ובין משל חברתה ובין משל בהמה |
| ולא בטוטפת, ולא בסרביטין, בזמן שאינן תפורין | בטוטפת ובסרביטין בזמן שהן תפורין; |
| ולא בכבול ברשות הרבים | ובכבול ובפיאה נוכרית בחצר; |
א. שערות
A. הצריכותא – אפילו של זרה ואפילו של בהמה שמאוסים, לא חוששים שתוריד ותטלטל.
B. אך לא זקנה עם של צעירה ולהפך, כי אז חוששים.
(ולמה שצעירה תוסיף לעצמה שערות שיבה? אכן אין סיבה, ורק נשנה אגב המקרה ההפוך).
ב. יציאה לחצר:
בכבול ופאה נכרית – מותר,
בשאר:
רב – אסור (כמדויק ממנשתנו), ובפאה וכבול התירו שלא תתגנה על בעלה, כשיטת ר"ע בנידה.
ולמה אסור: רש"י – שמא תצא לרה"ר. תוס' – בחצר לא מעורבת
רי"ש ברי"ס – מותר (תנא ופליג על משנתנו).
לתוס' – מתיר גם בלא מעורבת, וממילא גם בכרמלית, וזה אחת הסיבות שמתירים היום.
ג. מראית עין – אפילו בחדרי חדרים?
ראינו לעיל דיני הוצאה משום מראית עין (כמו סנדל אחד, קמיע שקשור בשיר, שריון),
האם זה אסור גם בחדרי חדרים?
רב – אסור.
בתנאים:
1. בהמה עם זוג (פעמון) פקוק (שאינו מרעיש) -
לרה"ר אסור, משום מראית עין (שהולך לשוק),
לחצר – ברייתא א – אוסרת, ברייתא ב – מתירה.
2. מי שהתרטבו בגדיו, האם יכול לתלות אותם כבשמש כדי ליבשם:
מול אנשים – אסור (מראית עין שכיבס בשבת),
לא מול אנשים – ת"ק מתיר, ר"א ור"ש אוסרים.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
